אומה / טרי פראצ'ט

מאנגלית: יונתן בר, הוצאת קדמת עדן, 320 עמודים.

יש סופרים שלא צריך להמליץ עליהם, כאלה ששמותיהם עוברים מפה לאוזן ומעריצהם שותים בשקיקה כל ספר שהם מוציאים. סופרים עם הומור מטורף וחוש ביקורת חד עד כדי כך שכל משפט נוטף פארודיה על משהו אחר. טרי פארצ'ט הוא אחד מהם. חוץ מהעובדה שהוא חולה אלצהיימר, הוא ידוע בעיקר בגלל סדרת "עולם הדיסק", שמונה 35 ספרים (16 תורגמו לעברית), אבל יש לו עוד לא מעט ספרים: סדרת הננסים (שתורגמה לעברית), בשורות טובות – יחד עם ניל גיימן, וגם הספר שאני רוצה להמליץ עליו עכשיו: אומה.

בעולם אחר, מקביל לשלנו לחלוטין חוץ מכמה דברים שלא, הולך נער מתבגר בשבט ילידי נידח להשלים את משימת ההתבגרות שלו באי שכן. הוא והסירה שלו לבד שם, וכיון שפתאום מגיע גל ענק ומעלים את כל האי שלו, הרי שהוא היחיד שנשאר מהשבט. מה שאומר, כמובן, שאיש לא יערוך לו טקס התבגרות. מה שאומר שהוא עדיין ילד.

במקרה, ממש במקרה, הוא נתקל בילדה מוזרה בשם דפני. הוא לא יודע שקוראים לה דפני, כי היא דוברת שפה כלשהי לא ברורה. מה שהוא כן יודע זה שאין לה אצבעות ברגליים, היא עטופה כולה בבדים משונים, ויש לה איזה מקל מוזר שמעניק אש. זה חשוב, אש, בטח כשאתה כולך רטוב ויש לך תוכי שמקלל בלי להפסיק.

דפני, מצידה, נתקלת בפרא אדם: הוא לא יודע נימוסים, מדבר בשפה מוזרה, ואין לו בכלל גרביים. שלא לדבר על זה שאין לו שום בגד אחר בעל משמעות מלבד אזור חלציים. היא, ביתו היחידה של מושל האיים, נוסעת לה לבקר את אבא בספינה ענקית מלאה במלחים חברים, ופתאום הגל הענק נועץ את הספינה באי וכל החברים שלה מתים. מה עושים במצב כזה? נכון מאוד, עורכים לפרא ארוחה ומתנצלים שאין לך מפיות. זה בדיוק מה שהיא עשתה.

כך או כך, לאט לאט נאספים עוד ועוד ניצולים מאיים אחרים אל האי. דפני מתחילה להבין דברים, מאו, הילד, מגלה כושר מנהיגות מפותח, שניהם יחד מנסים לרצות את האלים ולהחזיר את 'אבני האלים למקום', ופראצ'ט, הסופר, בוחן עשרות דברים תחת זכוכית מגדלת: מנהגים, מיתוסים, נימוסים, קשרים חברתיים, שפה… בחוש הומור חד ופארודיה מבריקה מצליח פראצ'ט להעמיד מראה מול הרבה מאוד ממה שאנחנו תופסים כחלק מאומה, או מעם, לבדוק ולהחזיר למקום. מדהים.

למה אני ממליץ עליו? כי הוא גאוני, כי הוא הדבר הכי פחות בנאלי שיכול להיות, וכי הוא מצחיק.

למי זה לא מומלץ? חובבי פראצ'ט שרגילים לעולם הדיסק קצת יתאכזבו, כמו גם אנשים שלא יבינו את הפארודיה בכלל.

נקודת תורפה: פה ושם, בעלילה ובאוסף הפרטים, לא משהו רציני באמת.

כדאי לשים לב ל: מה יוצר אומה? מה תפקיד היחיד כחלק מעם? ומה זה אומר על המון דברים?

מודעות פרסומת

2 Responses to “אומה / טרי פראצ'ט”


  1. 1 טז' 11 בינואר 2015 בשעה 12:43

    הגעתי במקרה לבלוג ואהבתי מאד את הסקירה שלך! תודה

  2. 2 ‫צביה לילינטל‬‎ 12 באפריל 2015 בשעה 10:45

    ספר מדהים! עוסק בכ"כ הרבה נושאים מנק' מבט מרעננת ושובת לב. (למעשה, מכמה נקודות מבט כאלו.)
    אחד הדברים שאהבתי זה שגם אחרי שסיימתי את הספר לא יכלתי להגיד מה הסופר חושב על דת….


קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 466 שכבר עוקבים אחריו

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: