או הנרי / אחרי עשרים שנה

הוצאת עם עובד, 206 עמודים.

סתם, באקראיות: פורץ מומחה משתחרר מהכלא. מיד לאחר בריחתו הוא לוקח את כלי העבודה שלו ויוצא להמשיך לעבוד. במהלך נדודיו הוא נעצר בעיירה דרומית קטנה, ושם הוא מתאהב בביתו של הבנקאי המקומי. מה הוא הולך לעשות עכשיו? מה יעשה החוקר המשטרתי שרודף אחריו כבר מהפעם הקודמת שנכלא? או, אולי, סיפור אחר: זוג ציירות משתקעות במין פרבר של ציירים ואומנים אי שם בעיר על שפת הים. חורף, ואחת הציירות חולה בדלקת ראות קשה. חברתה והרופא מנסים לעודד אותה, אבל היא צופה מבעד לחלונה בעץ העומד בשלכת, ומשוכנעת שהיא הולכת למות ברגע שיפול ממנו העלה האחרון. האם הוא יפול? האם היא תחלים בכל זאת? ובכלל במקום אחר: זוג חוטפים מחליטים לחטוף את בנו של אחד הסוחרים העשירים בעיר ולגבות ממנו כופר. הילד נחטף בקלות, אך מתגלה שהוא נודניק לא קטן, החי בסרט שהוא אינדיאני, או שריף, או בוקר. מה הם יעשו? יחזירו, יחזיקו בו, או ישלחו אותו בדואר?

אלו רק שלש דוגמאות מעשרים ומשהו הסיפורים שמופיעים בקובץ הסיפורים הזה. גדוש באצילים, אינדיאנים ורכבות. שוטרי חרש משוטטים בצללים ומחפשים אחרי שודדים, וגם השודדים לא טומנים יד בצלחת, וסך הכל נוצר פסיפס קטן של אמריקה לפני מאה וקצת שנים. וכל הסיפורים, או כמעט כל הסיפורים, הם סיפורי פאנץ' ליין.

או. הנרי, שמו הספרותי של ויליאם סידני פורטר, נולד ב1862. ב1896 נמלט להונדורס, לאחר שנחשד במעילה בכספי הבנק בו עבד. כשחזר לארצות הברית נעצר ונכלא לשלש שנים באותה אשמה. למפרע, התברר שמי שעצר אותו עשה שירות גדול לספרות האמריקאית: בכלא הוא החל לכתוב סיפורים קצרים ולפרסמם. לאחר ששוחרר הוא עבר לניו יורק, המשיך וכתב סך הכל מאות סיפורים, שפורסמו בעיתונים ונחלו הצלחה גדולה. היום נחשב או הנרי כאחד מגדולי הסיפור הקצר בכל הזמנים, ולזה ששכלל את הפאנץ' ליין לכדי אומנות. נכון, אין ספק שאחרי שתבינו את הראש תוכלו לעלות על הפאנץ' של הרבה מאוד סיפורים, אבל זה לא גורע מגדולתו: להעביר סיפור בשורות ספורות, להצליח להפתיע בשבריר משפט ולהותיר אחרי הקריאה תחושה מתוקה מאוד.

אז נכון שהמקום והזמן רחוקים ממנו מאוד. שמשרתות, סוסים ושוד רכבות הם לא דברים כל כך נפוצים בחיינו, אבל גם סיפורים קצרים באיכות שכזו הם לא דבר נפוץ מאוד. ורק ההצצה לעולם האמריקאי לפני 110 שנה הם כבר דבר ששוה את הקריאה, שלא לדבר על הסיפורים עצמם.

למה אני ממליץ עליו? כי הוא קלאסיקה, כי הסופר נחשב לאחד המכוננים בסיפור הקצר, וכי גם אם לא כל הסיפורים מושלמים, וסביר להניח שקראתם (אפילו בין דפי העלון הזה, אי פעם) סיפורים הרבה יותר טובים, עדיין השלם גדול מסך חלקיו.

למי הוא מומלץ? לכולם. זה מה שנקרא 'ספר לכל המשפחה'. מבוגרים כצעירים, בנות כבנים, אפילו אלו שמסוגלים לקרוא רק ספרות מתח יכולים להנות מלא מעט סיפורים.

נקודת תורפה: אין הרבה. שפה טיפה מיושנת- התרגום בן שלושים וחמש שנה בערך. פאנצ'ים חלשים ומאכזבים (יש גם כאלה) וסיפור שנראה יותר כמו רשימה עיתונאית. איכותית, אבל עיתונאית. ולמרות כל אלו- זה עדיין תענוג לקריאה. ככה זה אסופת סיפורים, אי אפשר לצפות שהכל יהיה באותה רמה.

כדאי לשים לב: לתיאורי האופי הקולעים, זה דברים שכדאי לקחת אותם הלאה.

מודעות פרסומת

0 Responses to “או הנרי / אחרי עשרים שנה”



  1. להגיב

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 488 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: