אלוהים משחק בקוביות / הרב מיכאל אברהם

הוצאת ידיעות אחרונות, 503 עמודים.

עוד לפני ההמלצה על הספר: הרעיונות הבסיסים שביסודו פורסמו בסדרת מאמרים בynet. ניתן למצוא אותם בערוץ 'מדע', בפינת 'מדע וחברה'. אם אין לכם את הכח לספר עיון בן 500 עמודים, זה יכול להוות תחליף.

אם לא קראתם ספר קודם של הרב מיכאל אברהם:

אתם הולכים לכם בחנות הספרים הקרובה לביתכם, ופתאום נתקלים בספרו עב הכרס של ריצ'רד דוקינס, ביולוג בעל שם וכולי וכולי, בשם 'יש אלוהים?' הכותרת הקטנה אומרת 'האשליה הגדולה של הדת'. אתם, מסקרנות גרידא, פותחים ומדפדפים. תשמע, אתם אומרים לעצמכם (הסתבכתי קצת עם הרבים והיחיד, שיהיה), אולי יש משהו במה שהוא אומר? אחרי הכל, ביולוג בעל שם, מלא סופרלטיבים על הכריכה, והוא מדבר מתוך שכנוע עצמי עמוק. נוסף לכל זה אתם לא מומחים בזיהוי כשלים לוגיים, שזו בעיה בפני עצמה. מצד שני, אתם רוצים לדעת למה הוא טועה (והוא טועה. מרבית האנשים שמשתמשים בשגיאות של אנשים אחרים כדי להוכיח את עצמם, טועים).

בדיוק למטרה זו, ומסתמא גם למטרות אחרות שכתובות בהקדמה, ישב הרב מיכאל אברהם, פרופסור באוניברסיטת בר אילן, וכתב את הספר הזה. הוא לא ספר פשוט לקריאה, והחלקים העיוניים שבו דורשים לשבת הרבה זמן ולהבין מה בדיוק קורה, אבל התועלת רבה מהנזק. קודם כל, עכשיו אתם יודעים לזהות כשלים לוגיים. חוץ מזה, אתם יכולים להסביר לאחרים – ויותר מזה, לעצמכם – למה האבולוציה לא סותרת את הדת. ויותר מזה, למה היא כמעט מכריחה את האמונה באלוקים. יכול להיות שהסטטסטיקות, המתמטיקה והפילוסופיה ירתיעו אתכם קצת, יכול להיות שתצטרכו לגשת למשכיל או למשכילה שבסביבה ולשאול אותם מה בדיוק אומר המשפט: "אפשר לומר שמטרת ספרי זה היא להראות שדחיית הגישה הדתית-דואליסטית בגלל דומיננטיות של האינטרפרטציה הניאו-דרוויניסטית לתיאוריות האבולוציה, משקפת בלבול פילוספי – תמים או מכוון – ולא רוח ביקורתית" (וזה כבר בעמוד 11). אבל אל דאגה! אברהם מסביר בהמשך את כל המושגים, וחוזר על טענות מזויות שונות בכדי שיובנו עד הסוף.

[אגב, חוץ משני הפרקים המרכזיים שבו, שעוסקים באבולוציה, יש עוד כעשרה פרקים ונספחים שעוסקים בצורות דיון, בהוכחת המבוקש ובכל מיני נושאים מעניינים אחרים. גם אם פתחתם את הספר במטרה לדעת משהו על אבולוציה, עדיין אפשר לקרוא את זה.]

אם קראתם כבר ספר של הרב מיכאל אברהם:

זה לא בשבילכם. כלומר, אם אתם באים לספר בהוצאת ידיעות ספרים מתוך מחשבה שזהו הספר הרביעי בקוורטט המונומנטלי של הרב מיכאל אברהם, זה שמתחיל ב'שתי עגלות וכדור פורח', ממשיך ב'את אשר ישנו ואשר איננו' וגולש ל'אנוש כחציר', יש לכם איזו בעיה. בניגוד לספריו הקודמים, זה ספר שפונה להמון. בעקרון, כמובן. יש כאן הרבה פחות פילוסופיה, הרבה דברים שהופיעו כבר בספרים הקודמים שלו, ויותר מזה: לא מעט טענות, ציטוטים וראיות מופיעים בספר פעמיים ושלש. הוכחות מסוימות מוסברות שוב ושוב, כאילו אי אפשר להבין על הפעם הראשונה, וגם הנושא לא ממש מחדש שום דבר למי שלמד את 'דת ומדע' במחשבת ישראל, או שהצליח לצלוח ספר אחד של הרב מיכאל אברהם. מה שכן, מלבד שני הפרקים המרכזיים שעוסקים בהפרכת הטענות של דוקינס, כל המסביב ממש מעניין. אמנם את המאמר על הוכחת המבוקש בטח כבר קראתם ב'אקדמות', ודיון בכשלי אד-הומינם עברתם בשבוע הראשון בחוג לפילוסופיה, אבל זה עדיין כתוב מעניין וקריא. אני קראתי אותו ברצף ומלבד שני הפרקים הטכניים במהותם, נהניתי כמעט מכל רגע.

 —

[ספרי עיון מרתיעים אתכם? ספרי שירה גורמים לכם לסיוטים בלילה? אתם לא מסוגלים לעבור שלש פסקאות בלי התקף חרדה? אתם לא לבד! קבוצת תמיכה כאן. יש עם מי לדבר.]

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “אלוהים משחק בקוביות / הרב מיכאל אברהם

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הרב מיכי הוא מנהיג הדור הבא. היטבת לכתוב "הקוורטט המונומנטלי". אדם פלאי, ייחודי ועמוק.

  2. עובר אורח. הגיב:

    כמה הערות קטנות:

    1. קראתי מספריו הקודמים של הרב- לא את הכל, לצערי (כמובן שנהניתי מאוד). קשה לי להבין למה אתה אומר שאין מה לחפש בספר החדש. הרב אברהם לא הוציא אותו לאור כקובץ דוגמאות לכשלים לוגיים המוצגים להמון הרחב, אלא כוויכוח, נטו, על ״מה מוכיחה (או לא מוכיחה, או כל שלב ביניים) תורת האבולוציה״. על הדרך מוצגים כשלים לוגיים של דוקינס, המוצג בספר (כנראה בצדק) בתור הרמטכ״ל של ״הצד האחר״. בספרים הקודמים אין שום פירוט על העניין, מלבד אולי הארה אחת בספר השני (שבאה בהקשר שונה, אבל נוגעת- לא נוגעת בנושא) ועוד כמה אזכורים קטנים פה ושם. בקיצור- אין שום אפשרות לנהל ויכוח ולהציג ידע סביר בנושא מתוך הכתוב בקוורטט, והנגיעה בנושא בספרים השונים מגיעה ממקום אחר לחלוטין. (אין לי כח להרחיב,אני כותב מטאבלט, וזה משגע את העיניים והאצבעות).

    2. לא פגשתי בשום מאמר, ספר וכו׳ העוסקים ב״דת ומדע״ עיסוק כל כך מדעי ומקצועי כמו בספר הנ״ל. אמנם ישנן תשובות נפלאות (ברצינות) העוקפות את הבעיה מהצד (לא כהתחמקות, אלא כעיקרון- לכן אולי יותר נכון לומר ״מלמעלה״) אולם הוכחה מתוך פרטי תורת האבולוציה בצורה כזו- לא פגשתי. אשמח להפניות.

    3. בעקבות ההערות הקודמות- התפלאתי לראות את המשפט ״כל המסביב ממש מעניין״. דווקא ה״מסביב״ הוא הדבר שעליו תלונתך, לא? החידוש בספר הוא ההפרכה של דוקינס, כנ״ל בהערה 1.

    ד״ש לידידיה מפרנקל.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    בתור חובב מדע אני מודע לכך שתיאורית האבולוציה בבעיה קשה בשנים האחרונות. אחד הטיעונים המרכזיים המועלים גם ע'י מדענים הוא המורכבות העצומה השוכנת בכל תא ותא. נניח שאנו מוצאים רובוט דמוי חתול המסוגל להתרבות ועשוי מ-dna. לבטח נטען כי הוא תוצר של תכנון. אם כך מדוע לא החתול עצמו?

    מדענים אף מצאו מנוע אורגני בבקטריה:

    בנוסף, לפי תיאורית האבולוציה הדמיון בין המינים מוכיח את מוצאם המשותף. הפרכה לדבר- גם שתי מכוניות של אותו יצרן לעיתים דומות מאוד אחת לשניה. אך זה מוכיח יצרן משותף ולא מוצא משותף. אגב, גם הבננה זהה גנטית לאדם בכ50%!

    טענה נוספת היא כי ניתן לסדר בהיררכיה יצורים מסויימים. שוב- ניתן לסדר בהיררכיה גם מכוניות. האם הונדה סיויק מודל 95 מהווה שלב ביניים בין מודל 96 למודל 95? ברור שלא.יכול להיות שהאתר הבא יעניין אותך שכן הוא קשור לנושא ומציג בעיות רציניות בתיאורית האבולוציה ע'י מדענים:

    http://creation.com/

    ויש אתר מצוין גם בעברית:

    http://thedos.co.il/

  4. חגי פורת הגיב:

    אני ראיתי קודם את הראיון שהמחבר ערך עם ירח טל לרגל הוצאת הספר.
    וכבר שם תפס אותי משפט הפתיחה שלו, שהניאודרוניסטים אומרים "שהאבולוציה קיימת אבל היא בלתי סבירה". ומזה הוא מפתח את כל התזה שלו (עוד פעם הטיעון המטעה של מדענים אומרים ש.. – שתמיד עובד בשיטת הוצאת דברים מהקשרם).
    אני קראתי הרבה על אבולוציה ולא נתקלתי באף אחד מהחוקרים, שכותבים על אבולוציה, שאומר שהיא בלתי סבירה, ההפך הוא הנכון. הבעיה שמי שלא מכיר את הנושא, יכול לקנות את האמירה הזאת.
    קראתי את הספר, ואכן המחבר מראה שלוגיקה פלוסופית היא כמו גימאטריה, אפשר להוכיח בעזרתה כל דבר. רק תכניס כמה הנחות יסוד שגויות ומעוותות והשמים הם הגבול.
    התזה המרכזית שלו בספר היא, שהאבולוציה אכן קרתה אבל מי שמוביל אותה זה כח תבוני, שהוא האלוהים, כי לבד היא לא הייתה מסתדרת.
    הבעיה היא, שהוא, כמו כל המחב"תים, בונה דחליל\איש קש לתאורית האבולוציה, ואותו הוא תוקף בחמת זעם.
    לצערי כל המדענים הדתיים שכבר מסכימים עם האבולוציה, בשלב כלשהו, יש להם באג בהבנת הנושא. פרופ' קווה (נשיא אונ' בר אילן) לא מבין שהברירה הטבעית פועלת בפועל על פריטים בתוך המין ולא על המין עצמו. ד"ר מרדכי הלפרין, חושב שמין חדש נוצר פחות או יותר, כאשר נמרה ממליטה גור אריות (וזה ממש לא הגיוני לדעתו) וכו'.
    המחבר של הספר הנ"ל חושב שתורת האבולוציה טוענת את הדבר הבא – המין חיי לו את חייו בשקט ובשלווה, ואז מופיעה אצלו פתאום מוטציה. רוב הסיכויים שהמוטציה היא רעה, ובמקרה כזה המין המסכן יכחד. אם שפר מזלו של המין וצצה לה מוטציה טובה, זכה המין והוא יתקדם להיות מין משופר יותר. אבל מייד הוא מחכה למוטציה הבאה, עם אותם סיכויים גבוהיים להכחדת המין וסיכויים מאוד מאוד קטנים לשיפור המין. וכמובן שלפי התאוריה הזאת שיפור יכול להצליח, פעם, פעמיים, שלוש. אבל בסוף המין המסכן שלנו יכחד. אלא שפה בא לעזרתו אלוהינו, ששובר את חוקי הסטיסטיקה הזדוניים של הטבע, ומצליח להצעיד את המין שלנו, להיות מין משופר יותר (עד שלאלוהים נמאס מהמין הזה – כנראה שהוא לא יתנהג יפה – ואלוהים יחזיר את הסטיסטיקה לעבוד כרגיל והמין המסכן שלנו יכחד). הערה בסוגריים היא פרשנות שלי, אבל המחבר שכח להסביר איך מין נכחד, אז עשיתי אקסטרופולציה לתפיסתו את התהליך.
    הדימוי שהמחבר חוזר עליו כל הזמן הוא, "המין צריך לדלג בעיינים עצומות, בין איים בודדים של מוטציות טובות, באוקיינוס של מוטציות רעות". כשהדגש הוא על העיינים העצומות של הטבע, ותפקידו של אלוהים הינו להחזיק את המין ביד, ולהוביל אותו בצורה בטוחה בין האיים הטובים.
    כמובן שאין קשר בין ההבנה הזאת לבין תאורית האבולוציה והמציאות בפועל.
    הבררה הטבעית פועלת על השונות הקיימת בתכונות של הפריטים בתוך אותו מין (שהם ערב רב של תכונות – גודל, משקל, צבע שער, אורך שער, אורך ציפורניים, גמישות, זריזות, תוקפנות פחד, זמן הגעה לבגרות מינית, וכו' וכו'). בלי להכנס לנושא, התפיסה הכללית אומרת שהתרומה של מוטציות עם שונות גדולה מכלל האוכלוסיה, להתפתחות המין, היא זניחה. מכוון שגם מוטוציות מועילות, אבל עם הסתברות מאוד נמוכה, עלולות להכחד מאין סוף סיבות אחרות, שהפריט שזכה בהן, עלול להיות מאיום מהם.
    כמובן שמבחינת האבולוציה, מוטציות רעות בכלל לא מפריעות להתפתחות של אותו מין ובטח שלא יגרמו להכחדתו, אותו פריט עם מוטציה רעה (שהן גם בדר"כ נדירות ביותר), יכחד מן הסתם כמו עוד רבים מבני מינו שלא שפר עליהם מזלם (וגם תכונותיהם אינן מיטביות), והם יכחדו גם בלי המוטציה הרעה.
    לפי המחבר, אם נולד עגל עם רגל חמישית שיוצאת לו מהראש וגורמת לו לא להישאר בחיים (מוטציה רעה לכל הדעות), כל הפרות דינם להכחד (וזה הזוי כמו שזה נשמע).
    ע"פ המחבר, כולנו היינו צריכים להיות תאומים, ואז בום!, מוטציה רעה וכל המין האנושי נכחד, או שכולם משתנים בבת אחת והופכים לתאומים משופרים. כלומר המחבר מבין את האבולוציה כמנגנון דיגיטלי בזמן שהיא בכלל מנגנון אנלוגי. ותופס אותה כמו משחק מחשב שעולים בו בשלבי המשחק, עד שנפסלים והמשחק נגמר (אלוהים מכריז Game over ).
    אחד הקטעים ששבר אותי לגמרי, היה התייחסותו למשל השיכור מסיפרו של פרופ' גולד (אחד מחוקרי האבולוציה המעורכים בעולם, שנפטר לפני 10 שנים).
    מדובר במשל מתוך ספר שנקרא "היד המלאה" בתרגום לעברית. ההתזה של הספר כולו היא שאין לאבולוציה נטייה למורכבות גדולה יותר וגודל פיזי גדול יותר. וש- 5,000 מיני היונקים הם בסה"כ זנב קטן, שמקשקש במסה הענקית במגוון ותפוצה, של חיות זעירות דוגמאת חרקים וחיידקים, שבהם יש מאות אלפי מינים. כדי להסביר את התזה שלו, גולד מתאר שיכור היוצא מפאב והולך בזיגזג לאורך שביל, כשמשמאלו חומה המדמה את מגבלת המינימום של מורכבות וגודל (להלן חיידק חד תאי) ומימינו תעלה (היונקים הגדולים והמורכבים). הטענה שלו, שבסופו של דבר השיכור יפול לתעלה (יווצרו היונקים), מכוון שאם ילך שמאלה הוא יפגע בקיר ויחזור לשביל. עד כאן משל ברור ביחס לתזה המרכזית של ספרו (אפשר להתווכח עם התזה, אבל המשל ברור).
    בא ידידינו המחבר, מתייחס למשל הנ"ל ובלי להתבלבל מלביש עליו את הדחליל שלו, החומה היא בכלל המוטציות הרעות, ולכן היא בכלל לא חומת אבנים אלה חומת נייר, שמעבר לה התהום של המטציות הרעות, שיכולות להכחיד את המין, והתעלה היא צבר המוטציות הטובות שאליהם צריך המין להגיע. ואז הוא נוזף בגולד, איך הוא לא מבין שהקיר הוא בכלל קיר מנייר ולא מאבנים.
    במילים אחרות גם לא הבין למה התכוון גולד במשל (שמייצג את התזה המרכזית בספר), גם מלביש עליו את הדחליל שלו וגם נוזף בגולד שהמשל שלו לא מדויק. אתה ד"ר ומדען, או שאתה רבנו אמנון יצחק.
    לסיכום –
    • המחבר בא לתקוף את תפיסת האבולוציה המדעית, אבל לא עושה את הדבר הבסיסי ביותר, ללמוד ולהבין איך היא באמת מוגדרת ועובדת בפועל. וכמובן זה בא במקביל לנזיפות אינסופיות של דוקינס, על איך הוא מעיז לעסוק בפילוסופיה בלי שהוא מבין בפילוסופיה (על זה נאמר, על ראש הגנב בוער הכובע).
    • המחבר מראה לנו שעם לוגיקה פילוסופית, אפשר כנראה גם להוכיח שכדור הארץ הוא פלטה שטוחה. זה כלי משעשע ביכולות שלו ודי טרחני, וכדאי שישאר בתחום השעשוע (כמו גימאטריה).
    • הבעיה לטעמי וצערי היא שעקב חוסר ידע, לרוב האוכלוסיה החילונית ובטח הדתית, אין את הכלים לבקר את השטויות שהוא מוכר.

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s