בורות | לואיס סצ'ר

הוצאת עם עובד, 178 עמודים.

סטלני ילנטס לא התכוון מעולם לגנוב נעליים. בטח לא נעליים מסריחות. ואף על פי כן, איכשהו מתגלגלות לידיו נעליים של שחקן בייסבול גדול, והוא נאשם בגניבתם ומושלך למחנה נוער בשם גרין לייק.

מחנה נוער? בערך… למעשה, זהו מחנה חינוך לנוער עבריין. סטנלי: שמנמן, נלעג ודחוי בחברה, מגלה שם חבורה של נערים שנענשו, כמוהו, והם חופרים ביחד בורות בשממה תחת השגחת חבורת מבוגרים מורשעים (ממש, וגם קצת סטריאוטיפים…). כל יום, מהבוקר ועד הלילה, בורות חסרי תוחלת. סטנלי מתחזק במהלך החפירה, רוכש לעצמו חבר ולאט לאט מגלה מה קורה, מה המטרה של הבורות האלה ואיך הוא יכול לחזור הביתה, אם בכלל.

בין לבין, משולבים מבהלך הספר פרקים מעברם של אבותיו של סטנלי ומעברם של תושבי גרין לייק. הכל במטרה לתת עוד ביסוס לעלילה וגם למשוך אותה הלאה, דבר שנעשה כאן בצורה שוטפת. בדרך כלל ישנם תקלים כשמנסים לחבר בין שתי עלילות שונות. אבל כאן זה מבוצע בצורה נהדרת.

הספר בנוי בצורה נוחה לקריאה. פסקאות קצרות ושטף של כתיבה פשוט צועקים אל הקורא להפוך אותם לסרט. הספר אמנם הוסרט, אבל אין ספק שהוא עדיין עולה על העיבוד הקולנועי. וכמו פאזל הכל מתחבר אט אט, עד לסוף המושלם. אולי יותר מדי מושלם, אם כבר מדברים, אבל שיהיה. כדאי לשים לב למוטיב (=משהו שחוזר על עצמו כמה פעמים בספר) של הנעליים, ולהתפתחות של החברות בין סטנלי ל'אפס', כמו גם להתפתחות בשיר שאמא של סטנלי שרה לו.

 

למי זה מומלץ: לכל מי שמחפש חומר קריאה כיפי ובלי יותר מדי מחשבות עמוקות ותובנות. זה ספר נוער / ילדים, ולא ספר נוער קלאסי, ולכן הוא קצר יותר וגם יותר קליל.

נקודת תורפה: זה יותר ספר לילדים מאשר ספר לנוער, ולכן אפשר למצוא כאן דמויות לא אפשריות שמוצגות בצורה פרועה, עלילה שמבוססת על דברים מטורללים לחלוטין וגם קריצות של הומור לילדים. חוצמיזה, זה לא ספר עמוק יותר מדי, והוא לא מעורר לחשיבה מחודשת על החיים או משהו.

אז למה אני כן ממליץ עליו? כי הוא טוב וכיף לקרוא אותו, כיף לראות איך הכל מתחבר בסוף, ובאמת שהוא ספר שצריך לקרוא. אם לא קראתם אותו כשהייתם ילדים, למה לא עכשיו?

מסר להמשיך איתו הלאה:  כוחה של חברות, היכולת להחזיק מעמד בפני לחצים, וגם – איך העבר של עבותיך משפיע גם עליך. כמו שכבר צוין, זה לא ספר עמוק במיוחד, וגם המסרים שצויינו כאן קצת פשטניים.

מודעות פרסומת

1 Response to “בורות | לואיס סצ'ר”


  1. 1 כי באלי 14 בפברואר 2013 בשעה 16:13

    חחח לא קראתי.


קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 455 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: