831 / הרב חיים נבון

831 / הרב חיים נבון

הוצאת ידיעות אחרונות, 198 עמודים.

אמיר ואלחנן, זוג בייני"שים נעימי הליכות ובעלי אוריינטציה גושניקית משהו, נתקלים בספר עלום שם שהונח על השולחן שלהם בישיבה. בתוך הספר הם מוצאים תמונה שמעירה תאים רדומים במוחו של אמיר. הוא זוכר שהוא ראה את התמונה, הוא פשוט לא זוכר איפה. הם יוצאים לברר מה בדיוק ושל מי הספר, ובדרך מגלים כל מיני אמיתות על ראש הישיבה שלהם, על תלמידי חכמים אחרים וגם על עצמם. אמיר עומד להתחתן, אבל אירוע משמעותי במשפחתה של חברתו מתחיל לשנות את התמונה, ואילו אלחנן יוצא לדייט הראשון שלו עם בחורה בת 22 שחיה בביצה. קצת מוקדם לשחות בביצה בגיל הזה, טוענת אמא שלי, אבל לי זה דווקא לא צרם.

הפריעו לי דברים אחרים. הפריע לי ה'דאוס אקס מכינה' בסוף הספר, שב הם נתקלים במקרה באדם שהם הכי מחפשים. הפריע לי שחלק מהדמויות הן קרטון, ובסך הכל מלוות את אמיר ואלחנן במסעם, אם כי אלו שלא כך כתובות היטב. הפריע לי שהשינוי בתפישתו של אלחנן בנוגע להלכה קורה במפתיע, כי ככה רב אמר לו, ולא נוצר תוך כדי שינוי באופי. יש עוד, אבל אלו פרטים שוליים.

סך הכל הרב נבון כותב היטב. קצת עיתונאי, אמנם, אבל כתיבה מצוינת, קלילה ועמוקה, שחודר עד לנבכיו של הבייני"ש עליו הוא כותב. הוא מצליח לשרטט ספר מתח מרתק שאינו מיועד להעביר מסרים, אבל להעביר מסרים תוך כדי. הוא הצליח לגרום לי לא ללכת לישון, וזה יפה. סך הכל זה ספר מוצלח מאוד שכתוב טוב, והדבר היחיד שבאמת הצטערתי עליו זה שהוא נגמר מהר מדי. כלומר, רק התחלנו, רק עכשיו הכרנו את הנפשות הפועלות, בתור פתיחה זה היה נהדר, למה לא להמשיך לעוד 600 עמודים? טוב, נו, אני אומר לעצמי, בספרים הבאים.

למה אני ממליץ עליו? לא גולש לשטויות, ומצליח להעביר 200 עמודים מלאי תוכן בכתיבה חלקה ועם חוש הומור.

למי הוא מומלץ? בייני"שים, מדרשיסטיות, לכו לקרוא.

נקודת תורפה: רוב הבעיות שצוינו לעיל נוצרו עקב האורך של הספר. או, יותר נכון, הקוצר שלו. עוד כמה עמודים היו מיטיבים איתו.

כדאי לשים לב ל: לתוכן שמלווה את העלילה. אמא שלי טענה שזה מודבק, אני טענתי שהרב באמת חי ככה. כך או כך, זה שווה התעמקות.

מודעות פרסומת

2 Responses to “831 / הרב חיים נבון”


  1. 1 Nadav Zigdon 3 באוגוסט 2012 ב- 12:29

    עוד דבר שאהבתי בספר הזה הוא הקונטרה שהוא נותן ל"מים שאין להם סוף". הראשון מציג את הצד הקליל והכיפי שבישיבה בעוד השני מראה את הצד הכבד הזה של הבייני"שיות שלוקח את עצמו יותר מידי ברצינות.
    אני תמיד ממליץ לאנשים שקראו את משאל"ס לאזן עם 831.

  2. 2 רבקה יפה 21 בספטמבר 2012 ב- 14:21

    אני תמיד תוהה כמה ביקורת על ספר של מישהו שמתפלל בבית כנסת שלנו, ואם לא אז בבית כנסת של חבר של בן דוד שלי, יכולה להיות לגמרי לגמרי נטולת פניות. שלא יובן לא נכון, לא קראתי את הספר הזה ואני לגמרי בעד כתיבתו של חיים נבון, זו תהייה עקרונית וכנה על טבענו כבני אדם שלא מעוניינים לפגוע במישהו שמכירים.
    שמעתי פעם את איריס לעאל אומרת שהיא מעולם לא כותבת ביקורת (בהארץ) על ספר ישראלי כי בסופו של דבר כל הכותבים נפגשים באותו בית קפה בתל אביב.
    וחוץ מזה מחר יתהפכו היוצרות והיא תכתוב ספר…
    לגמרי הבנתי על מה היא מדברת.


קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 470 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: