משיח לא בא, עוד | לשביעי של פסח

סעודת משיח עשתה לי צמרמורת בגב: הנה, עבר לו עוד חג פסח ומשיח לא בא. ואנחנו אוכלים ושותים ושרים שירים חסידיים ואפילו קמים ורוקדים ומעוררים איזו שמחה נושנה בלב. וכן, עוד שניה נגמר החג, ויהיה אפשר לחזור ולאכול חמץ כמו שנפשינו מתאווית, והחזרה אל השגרה והקיץ שממתין מאחורי השער: קיץ חם וחול צחיח ושלשת שבועות האבל המתמיד על שלפני אלפיים שנה, במקום רחוק ועם זאת ממש כאן, נחרב בית המקדש ואלוקים חדל לדבר עם ישראל.

ואני עדיין לא יודע על מה אנחנו עצובים יותר בגלות: שאין בית מקדש נראית לי כמו ציפיה ילדותית, ציפיה שיבנה הבית ונוכל כולנו לעבוד את הקב"ה – כאילו שאנחנו לא עובדים אותו עד עכשיו – בצורה אידיאלית יותר, או – כפי שאני באמת מאמין – שאנחנו בגלות כי הקב"ה הסתיר פניו. כי אנחנו עובדים לאל שלא עונה לנו, אלוקים שהדיאלוג שלנו אליו הוא בעצם מונולוג ארוך ארוך ואישי-אישי. מונולוג שאנחנו עוצרים בו במקומות מורגלים ועונים לעצמינו את התשובות המורגלות עד לעייפה, ואיך זה להיות עדיין מאמין באלוקים שהוא בעצם אלוקי מסכה, וכמה שאסור לעשות אלוקי מסכה, הנה אני מחביא את האלוקים שלי מאחורי מסכה של דת, ובעצם אני מקיים ריטואל דתי והשיח עם אלוקים איננו.

והמשיח.

הציפיה הזו, הבלתי נגמרת, העייפה-כל-כך: שסוף סוף יהיה הפי אנד, שנסיים את המסע האינסופי הזה. ואיך אנחנו שרים לביאת המשיח ועם זאת כבר לא מאמינים שמשהו ישתנה. ואיך שוב התקווה, או מה שנשאר ממנה, גואה עם בוא חודש ניסן שבו עתידים להגאל (כמו שהיא גואה בחודש תשרי, שבו נברא העולם ויש דעה שיבוא המשיח בו, וכמו שהיא גואה בחודש אב ובתשעה באב שבו נולד המשיח, והחודש אשר יהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. וכל יום הוא אבל וכל חודש הוא יגון, באמת זו הסיבה שיכול המשיח לבוא כל יום, כי הגלות כל כך טבועה בנו עד ששכחנו, קצרי-זכרון שכמותינו, מה זה להיות העם היחיד אשר לו אלוקים קרובים אליו. וכמה שההסתר נגלה והדברים נראים ניסיים ואלוקיים, ככה הם מוסתרים טוב יותר וגם כשמתבוננים בהם לא רואים היטב), ושוב התקווה דועכת עם סעודת המשיח והשמש שדועכת מעבר לאופק והידיעה העצובה ששוב עבר חג הפסח ומשיח עדיין לא בא.

אורי צבי גרינברג, בשירו "כל חד כמוני" כתב את השורות המפורסמות הבאות:

"הולך אדם בעולם ועלי מגד מברך, אני על מרורי מברך כמוהו.
לעיתים רחוקות אני מביט לשחקים היהודים היפים,
שיפיים ממלכות.. ומלכות פה אין למטה, לרגלי.
רק עריה ומדבר ויגונים אכזרים –
ובשעה אפלולה אני בא אל הים ומדמה לשמוע
כי פתחו את פיהם הדגים בים
ובלשון בני אדם הם דוברים אלי
על היתמות הגדולה.

משיח לא בא עוד."

ככה, עם השורה המוחצת הזו: "משיח לא בא עוד", שיכולה להתפרש גם כ"משיח עדיין לא בא" וגם כ"משיח לא יבוא יותר". אבל אנחנו חיים בדור אחר. הוא, אורי צבי, שחי עוד בדור שקדם לשואה, ואנחנו שרואים מלכות לרגלינו, שקוראים לה מדינת ישראל, וכמו ימי ספירת העומר היא הולכת וקריבה אלינו. תחילה ביום השואה, וממנו ליום הזכרון לחללי המלחמות, ויום העצמאות, ויום השמחה על הנסים במלחמת ששת הימים, שמכונה גם יום ירושלים, ונדמה שרק כפסע ביננו לבין מעמד הר סיני ואלוקים שמתגלה על קולות וברקים וענן כבד על ההר. אולי, כמו ששר גרוניך: עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל.

ואם יותר לי, אני נותן קישור לשיר מפורסם שאני מאוד אוהב, שפתאום זמזתי אותו לעצמי והמילים שלו קיבלו להם משמעות אחרת:

So, so you think you can tell Heaven from Hell,
blue skies from pain.
Can you tell a green field from a cold steel rail?
A smile from a veil?
Do you think you can tell?
And did they get you to trade your heroes for ghosts?
Hot ashes for trees?
Hot air for a cool breeze?
Cold comfort for change?
And did you exchange a walk on part in the war for a lead role in a cage?
How I wish, how I wish you were here.
We're just two lost souls swimming in a fish bowl, year after year,
Running over the same old ground.
What have you found? The same old fears.
Wish you were here.

קיץ טוב לכולנו.

מודעות פרסומת

0 Responses to “משיח לא בא, עוד | לשביעי של פסח”



  1. להגיב

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 466 שכבר עוקבים אחריו

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: