דברים שעוברים לאהוד ברק בראש

יום אחד קם אחד, אהוד ברק, באמצע הלילה ופתאום נגהה עליו ההארה.
"וואי, נילי" הוא דחק בצלעותיה של אשתו, "העם לא סובל אותי!"
"לא נורא," התהפכה נילי על צידה, "עכשיו תגיד משהו חדש".
"אבל הייתה לי ילדות קשה!" אמר ברק, "אבל הייתי בקיבוץ! אבל נלחמתי בכל מלחמות ישראל! אני החייל הכי מעוטר בצה"ל! איך זה שאף אחד לא סובל אותי בעם הזה?"
"כי אתה מעצבן," אמרה נילי, "זה מה שאתה. אתה מעיר אנשים באמצע הלילה ונותן להם דחיקה בצלעות. מה אתה חושב שזה, צלעות כבש?"
"הממ…" אמר ברק, "צלעות כבש". הבטן שלו חשבה על זה שהוא עדיין לא אכל ארוחת בוקר, והוא מצא את עצמו מדשדש עם נעלי הבית הפונפוניות שלו למטבח.
"אאוריקה!" הוא קפצץ חזרה לחדר, "אני יודע! אני יודע!"
"אתה יודע שעכשיו אמצע הלילה?"
"שטויות," אמר ברק, "הם שונאים אותי כי אני גר במגדלי אקירוב, זה למה! כי אני מתנשא עליהם! כי אני יותר עשיר מהם! כי אני יותר מעוטר מהם! כי אני אני!"
"זו באמת סיבה הגיונית," אמרה נילי והתעטפה בשמיכה. "אהוד, עכשיו ארבע בלילה, אתה יכול לתת לי לישון?"
"איזה לישון," צחקק ברק, "אני מוכר את הדירה. עכשיו הם בטח יאהבו אותי."
"שיהיה," פיהקה נילי, "אבל לפחות בעשרים ושש מליון. אני צריכה לשלם לעוזרת הלא חוקית."
"מעולה!" שמח ברק, יש לי חבר שיקנה בעשרים ושש וקצת וגם יתן לי עוזרת בחינם. זה הכי זול שיש! רק היום ורק במחסני חשמל!"
"אה, אבל זה לא יעזור לך," אמרה נילי, "אתה צריך להראות שאתה חלק מהם. אולי תעשה איזה סלוגן, משהו: 'לא מנהיג, סחבק'."
"אה, זה שטויות, כל העם הזה טיפש." אמר ברק ופקק את פרקי אצבעותיו. "אני אראה לך איך כולם אוהבים אותי: אני אכתוב סטטוס בפייסבוק וכולם יתנו לייק."

שלום חברים: היום פורסם בכלי התקשורת השונים כי רעייתי נילי ואני מכרנו את דירתנו במגדלי אקירוב.
לאחר שנים רבות בשירות המדינה וצה"ל ומיד עם תום תפקידי כראש ממשלה בשנת 2001 פניתי לשוק הפרטי למשך כ 6 שנים. בשנים אלו צברתי את רכושי בעמל רב. לאורך כל התקופה כאזרח שומר חוק, עסקי היו שקופים לרשויות ולמותר לציין כי שילמתי את מלוא המיסים כדין וכמתבקש.
במהלך שהותי באזרחות רכשנו ושילמנו רעייתי ואני את הדירה במגדלי אקירוב כהשקעה וכדי לגור בה, עם חזרתי לחיים הציבוריים היה קשה שלא להבחין בביקורת בעניין מקום מגורי ולא חשבתי שנכון להתעלם ממנה לאורך זמן.
רעייתי נילי ואני החלטנו כי מכירת הדירה מתבקשת וזאת נוכח ההכרה כי מקום מגורים זה גורם לתחושת ניכור וניתוק מחלקים רחבים בציבור.
החלטנו לעבור לדירה אחרת, קטנה יותר ופחות יקרה. ובנימה מעט יותר אישית אומר לכם כי את מרבית חיי הבוגרים ביליתי בשירות המדינה וצה״ל, את ילדותי עברתי בקיבוץ בתנאי חיים לא פשוטים. עם זאת הייתה לי ילדות מאושרת ולא הרגשתי שחסר בה דבר. הדבר החשוב היה אהבת העם והארץ.
ספגתי ערכים שמבטאים סולידריות, שותפות ונכונות להקרבה. לא גדלתי עם כפית של כסף אך בהחלט קיבלתי את הכלים שאיפשרו לי לקחת אחריות על גורלי ועל עתידי.
אני מאמין כי על החברה והמדינה להעניק הזדמנות שווה לכל פרט בחברה, אך גם לדרוש ממנו השתתפות ואחריות.
בהזדמנות זו ברצוני להודות לכם, חברי בפייסבוק על התמיכה הרבה לאורך הדרך ולאחל לכולנו עוד שנים רבות של עשייה פורייה. אהוד ברק.

[ממש אפשר לראות מה עבר לו בראש: כלי התקשורת הסתומים האלה פרסמו משהו שקשור לרכוש האישי שלי שבגללו, בטח, כולם שונאים אותי. ולכן כדאי שתדעו שעשיתי את הכסף הזה ביושר, עבדתי שנים רבות בצבא – הופס! צבא! תקפצו לדום! – כמה מילים עם רעייתי נילי וערכי המשפחה החשובים, כמה מילים על קיבוץ, ילדות קשה, אידלאים והבניות תרבותיות, אהבת העם, הארץ, גורל ועתיד ועוד מילים פומפוזיות, ולסיום הערצה עד בלי קץ לאנשים שעשו לי לייק בפייסבוק, מה שמוכיח שלא כולם שונאים אותי.]

מודעות פרסומת

1 Response to “דברים שעוברים לאהוד ברק בראש”


  1. 1 מגישור 10 ביולי 2014 ב- 4:13

    Thanks for the auspicious writeup. It in truth used to
    be a leisure account it. Glance complex to more added agreeable from you!
    However, how can we keep up a correspondence?


קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 491 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: