הארץ ואנחנו (מערך גוף במרחב)

הארץ, אני חושב, קיימת גם בלעדינו. היא נוכחת במרחב בו אנחנו חיים בין אם נרצה ובין אם לאו. הכיוון ממנו אני מגיע הוא הכיוון האישי, ה'אנחנו', שמוביל אל הארץ המובטחת. המערך מנסה לבצע חיבור למרחב, שמבצע קונקרטיזציה למחשבות, לשירים ולרגשות. אני יוצא מתוך תפיסה שכתיבה (בלאו הכי, בכל מקרה של כתיבה) מתרגמת את התחושה לכדי כְּלֵי שפה, והנסיון שלי הוא למקם את הכלי על נקודה קונקרטית במרחב: זמן ומקום. לבצע חיבור של העצמי המרגיש והעצמי החושב למרחב בו אנחנו חיים. הכותב אינו עולם אוטונומי בתוך עולם אחר, אלא מחובר לאדמה, לזמן, ולמקום בו הוא נמצא. כל זה בא מתוך הכרה בגוף שלו ובתודעה שלו כדינמיים וכנעים במרחב.

 המערך כולל חמש סדנאות:

1.       גלות. הסדנה עוסקת בגלות האישית של כל אחד מאיתנו. מה הוא בית בשבילנו, ומה המשמעות של קיומינו מחוץ לבית. אני מבקש למקם את התודעה של הכותבים ב'גלות' שלהם (כלומר, שהיא המקום שבחוץ), ולהכוין אותם לכתוב על המקום ממנו הם יצאו ואליו הם הולכים (כשהכתיבה מבצעת תפקוד של הכוונת התודעה אל מקום ספציפי).

2.       גבולות. הסדנה ממשיכה את הסדנה הראשונה, ולמעשה מובילה את עצמה למקום יותר קרוב: מקום של סף. העמידה על הסף, הזיהוי של גבולות הארץ המובטחת של עצמי. מהי הארץ המובטחת שלי? מהם גבולותיה? מה אני מכניס פנימה, מה אני מוציא מתוכה?

3.       סדנת הכרת גוף. הסדנה מכירה לכותבים את עצמם, וממקדות את התחושות ה'חלקות' לכדי תפישת 'הפרעה' במרחבים שונים, כשהגוף הוא מודע לעצמו, אוטונומי ומשיק אל הקונקרטיות באמצעות גבולותיו. הסדנה עוסקת בהכרת הגוף, ומסתיימת בהכרת המקומות המפחידים שבגוף, מתוך תפישה כי המקומות המפחידים שבגוף אינם גלויים למודעות שלנו, וממילא אין לנו יכולת להתמודד איתם או לחבר אותם למרחב כלשהו. זהו קו המשיק בין הסדנאות של הבחוץ (גלות, גבול) והבפנים (כניסה, רגש).

4.       כניסה. החיבור של הכותב אל המרחב בו הוא נמצא: התבוננות חיצונית, רפלקטיבית, על עצמי בתוך מרחב. כמו מצלמת יעף: המקום בו אני נמצא, אבל אני איני חלק ממנו. המסיבה עליה אני מתבונן מן הצד.
אם כן, מה עוֹשָׁה פעולת אלגוריה למרחב בו אני נמצא? כשאני מנכס לעצמי את המרחב ומקיש ממנו על עצמי, מה קורה? ביצוע היפוך אנלוגיות: במקום לקחת את הארץ ולעשות ממנה אנלוגיה לעצמי, הכותב יבצע תהליך הפוך. הוא יקח את עצמו, ויבצע אנלוגיה אל הארץ האמיתית.

5.       אומרים אהבה. חיבור רגשי אל מחוץ לי. כתיבה ספציפית, בגוף שני, לנמען מסוים. הכתיבה מתפקדת כאן כמתווכת לא ביני לבין עצמי, אלא ביני ובין גוף 'אחר'. ה'אחר' הזה משמש כנקודת העוגן שלי במרחב (המתחלף, כיון שאני דינמי).

(המערך קיים, הסדנאות עולות אט אט)

מודעות פרסומת

0 Responses to “הארץ ואנחנו (מערך גוף במרחב)”



  1. להגיב

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 488 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: