לְאוֹר
[א]
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן הוּא הָיָה כָּאן וְעַכְשָׁו הֶעָלִים נוֹשְׁרִים,
אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ מִלֵּאתִי אֶת הַזְּמַן בְּשִׁירִים. אוּלַי הָיִיתִי
צָרִיךְ לוֹמַר דְּבָרִים, לַחֲשֹׁב מַחְשָׁבוֹת, עַכְשָׁו
אֲנִי מַרְגִּישׁ חֵצִי מִמַּשֶּׁהוּ וּפְנֵי הַדְּבָרִים אֲחֵרִים,
הָרוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת.
הִגִּיעָה שַׁלֶּכֶת.
אוּלַי כְּבָר מִזְּמַן הָיִיתִי צָרִיךְ
לָקוּם וְלָלֶכֶת.
אֲבָל מַה כְּבָר נוֹתָר לָאָדָם בַּחַיִּים הַהוֹלְכִים וְכָבִים
אִם לֹא לָשֶׁבֶת וּלְחַכּוֹת לְהַשְׁלָמָה בַּגֶּשֶׁם הַזֶּה,
בָּעֵצִים הָאֵלֶּה,
בַּכּוֹכָבִים.
[ב]
כָּל אַהֲבָה הִיא גְּזַר דִּין מָוֶת לִיְדִידוּת אַחֶרֶת וְכָל יְדִידוּת
הִיא זְמַנִּית וְלֹא תַּחֲזֹר עַל עַצְמָהּ: כְּמוֹ שִׁירָה. חֲזָרָה אַחֶרֶת
לְעִתִּים הִיא בְּרִיחָה: שִׁירִים שֶׁהָיִינוּ לוֹחֲשִׁים לְעַצְמֵנוּ אֶמֶשׁ
אַתָּה מַקְרִיא הַיּוֹם בְּקוֹל לְנַעֲרָתְךָ. בְּעֵינֵיכֶם זוֹרְחִים פִּתְאֹם
מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, דְּבָרִים יָפִים מְאֹד: צִפֳּרִים מְזַמְּרוֹת
וְסַפְסָלִים בַּשְּׂדֵרָה. וּמִמַּה שֶּׁהָיִינוּ נוֹתָר רַק חוּט
מִתְמוֹסֵס וְהוֹלֵךְ. הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי: שִׁירָה.
לָשִׁיר עַל אַהֲבָה שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. שְׁנֵי אֲחֵרִים, בְּחַיָּי,
וְעוֹד אוֹהֲבִים, נְעוּצִים בְּשִׁירַי כְּמוֹ כּוֹכָבִים, כְּמוֹ כְּאֵבִים,
כְּאִלּוּ הָיוּ עֵצִים: אַתָּה רוֹאֶה עָלִים, אַתָּה רוֹאֶה נִצָּנִים,
אַחַר כָּךְ עוֹבֶרֶת רוּחַ. מַשֵּׁהוּ עוֹבֵר, אַתָּה שׁוֹמֵעַ,
מַשֵּׁהוּ חוֹמֵק, רַק בְּסוֹף מִתְעוֹרֵר בְּךָ הַצֹּרֶךְ לְחַבֵּק.
אֲבָל אָז כְּבָר מְאֻחָר: הוּא שֶׁלָּהּ, הִיא שֶׁלּוֹ, הֵם מְדַבְּרִים
בְּקוֹל חֲרִישִׁי. בִּשְׂדוֹת הָעֶרֶב כִּנּוֹרוֹת וְאֵינִי יָכוֹל לְהַקְשִׁיב.
בַּסּוֹף, כְּמוֹ עֵצִים, הֵם יוֹרְדִים אֶל הָעָם, אוּלַי כְּמוֹ כּוֹכָבִים
נוֹטִים חֶסֶד מִמְּסִילוֹתָם. אֲנִי רוֹכֵן וּמְאַחֵל רַק מַזָּל, רַק טוֹב,
שֶׁכְּמוֹ עָלִים הֵם יִהְיוּ לָרֹב. כְּבָר אֲנִי חוֹשֵׁש, דַּעֲתִּי אֵינָה צְלוּלָה,
וְהַמַּלְאֲכִים שָׁרִים בְּמַקְהֵלָה.
הכריכה האחורית 