מועקה

כָּל מִי שֶׁיָּכֹל הָיָה לְדָבֵּר דִּבֵּר
אַחַר כָּךְ בַּחֶדֶר הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה
וְלֹא יָדַעְתִּי מָה קָרָה
וְהָיִיתִי נֶחְבָּט מִמַּכָּה לְמַכָּה
וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי
בְּוַדַּאי זוֹ רַק מוּעָקָה
קֹדֶם אַתָּה מְעֻנָּן
אַחַר כָּךְ אוּלַי תִּתְבַּהֵר
גַּם עֲנָנִים הוֹפְכִים לְרַכִּים יוֹתֵר
אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַנֶּפֶשׁ נִהְיֵית רַכָּה
זוֹ רַק מוּעָקָה
וּבֵינְתַיִם תִּנְשֹׁם עָמֹק
אִם אַתָּה נוֹשֵׁם אָז זֶה עוֹבֵר
בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה עוֹבֵר
רַק תִּשָּׁאֵר עֵר
רַק אַל תֵּרָדֵם
שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיק חָזָק וְלֹא לִמְעֹד

אֲבָל בֵּינְתַיִם עָיַּפְתִּי מְאֹד