קצרצר על חברות טלפונים ודי כבר

הרפתקאותי (האמיתיות לחלוטין) עם חברת פלאפון בימים האחרונים. סיפור בהמשכים;
– שלום!
– שלום, אני מדברת עם יהודה?
– שלום, מדברת מורן מחברת פלאפון, מה שלומך?
– הו, איזה טוב שהתקשרת! לא העזתי לעשות את הצעד הזה בעצמי.
– מה?
– כן, מורן, כבר הרבה זמן אני חושב על זה. תקשיבי, זה לא אני, זו את.
– לא הבנתי.
– זה לא ילך בינינו. אני מחפש משהו אחר. אני ממש מצטער שזה ככה בטלפון. רציתי להגיד לך את זה פנים אל פנים אבל לא העזתי. את בחורה ממש בסדר, אני מקווה שעם הבחור הבא יצליח לך יותר. ביי.
*מנתק*
——-
– שלום, יהודה?
– וברכה.
– שלום, מדבר עמרי מחברת פלאפון, מה נשמע?
– חחח, עלק עמרי. אני מכיר אותך, רוזנברג, יא נבלה. לא תעבוד עלי ככה.
– לא, לא, זה באמת מחברת פלאפון.
– כן, כן, נכון. חתיכת שקרן. תקשיב, אמרתי לך פעם קודמת שאם אתה עושה את זה אתה מוצא את המאזדה שלך מפונצ'רת בחניה ובלי שמשות. נכון? אמרתי או לא אמרתי?
– לא, אדוני. זו טעות. אדוני, זה באמת מחברת פלאפון. אנחנו רוצים להציע…
– שתוק, שתוק, יא זבל. לא אוכל את זה. לך חפש את החברים שלך, סמרטוט. יאללה ביי.
——-
– שלום, אני מדבר עם יהודה?
– שלום.
– שלום, מדבר יונתן מפלאפון
– רגע, מי זה? אני בנהיג– אההההההההההההההההההה!
בּום!
——-
– היי.
– שלום, אני מדברת עם יהודה גזבר?
– מדבר.
– שלום, מדברת לירז מחברת…
– לירז! הפורצת! נהדר!
– לא, אני מחברת פלאפון.
– כן, נכון, פלאפון. זו הסיסמה. מצוין. תקשיבי, קבענו לצאת מחר עם שחר.
הסוסים והמטען יחכו לנו במעבר הגבול. (בחיוך) הדרקון עדיין ישן.
– אדוני, אני חושבת שאתה מבלבל ביני ובין מישהי אחרת…
– כן, כן, גנדלף אמר שתסרבי. את פורצת, נכון?
– אני?
– כן, פורצת מקצועית. בדיוק. הוא אמר "לא יודעת לדבר כל כך, אבל פורצת, בהחלט. היא לא יודעת, אבל היא עשויה ללא חת. בליבתה היא פורצת".
– לא, אני רציתי להציע לך תכנית נמוכה יותר…
– (צעקה לאויר) דוואלין! באלין! קילי! פילי! בומבור! הפורצת אומרת שהיא דורשת פחות מהאוצר. מצוין! (לפלאפון) אז נתראה מחר בבוקר? יופי. אם לא תבואי, אנחנו נשלח את קילי ופילי להביא אותך. טוב? אז נתראה.
אלן סילה לומן אומנטיאלבו!
—
[המשך, מסתבר, יבוא. כי הם מקרצצים לי כבר שבועות בניסיון להעביר אותי אליהם ולא מוכנים להוריד אותי מהרשימה]

————–

(פורסם בפייסבוק שלי)