פתיחת הרשמה לסדנאות שלי, וכמה שאלות ותשובות על סדנאות כתיבה באופן כללי

סדנאות כתיבה בירושלים לשנת תשע"ה (2014 – 2015)

תחילה, הודעה קצרה:

היי, שלום לכם.

 בשנה הבאה אני פותח שתי סדנאות כתיבה בירושלים.

 האחת תהיה סדנת כתיבה יוצרת, והיא מיועדת למי שמחפש זמן מוגדר לכתיבה, קבוצה שתגיב ותתן לו משוב, קטעים שיעוררו בה השראה וגם ניסיון להביט מחדש על העולם המוכר לה עד לזרא. אלה יהיו שעתיים של כתיבה, לימוד ומשוב, ביום רביעי, במכון 'כרם' במרכז העיר ירושלים, ובשעות הערב: שמונה עד עשר (תתכן תזוזה של עד כשעה לכיוון שבע עד תשע). היא מיועדת, בצורה כללית מאוד, לסטודנטים ולצעירים.

???????????????????????????????

 השניה תהיה סדנת 'סיפורים', והיא תהיה מעבר ממוקד על נושאים שונים בכתיבת ובקריאת פרוזה, אבל גם באופן כללי – לימוד על סימנים ונרטיבים. אפשר לראות כאן חומרים שכבר העברתי בעבר. היא תהיה משהו בין סדנה להרצאה, ותכלול חומרים (סיפורים, מאמרים, סרטונים) לקריאה ולצפייה בבית, וגם שיעורי בית. היא תתקיים (ככל הנראה כרגע) ביום שישי בבוקר.

 שתי הסדנאות תתקיימנה במרכז העיר. שתיהן יתחילו בכעשרה מפגשים, עם פתיחת שנת הלימודים האוניברסיטאית (אי שם באמצע אוקטובר / תחילת נוב') עם אופציה לסדנת המשך. המחיר עדיין אינו סופי (אני מחכה לתשובה מהמקום שאני שוכר), אבל אפשר לשאול אותי ולקבל תשובה קרובה יחסית. בכל מקרה, הוא יהיה הוגן.

אפשר להרשם אצלי במייל (זו עדיין אינה הרשמה מחייבת, אלא רק התעניינות רצינית):d79cd79cd790-d7a9d79d או דרך העמוד הזה.

נ.ב. אם יש קבוצה במרכז שמעוניינת בסדנה, אני אשמח ממש. פנו אלי.

————

Literature Workshop_Final-01

וגם כמה שאלות ותשובות שנשאלתי בפעמים הקודמות:

 האם ניתן, בכלל, ללמד כתיבה?

 בכן, כן ולא.

אני חושב שהשאלה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא 'האם אפשר ללמד יצירתיות?' והתשובה היא: כן, אבל זה לוקח הרבה מאוד זמן, מצריך ראש פתוח ולא תמיד מצליח. כך שהתשובה היא, בעצם, לא. החלק השני הוא 'האם ניתן ללמד איך בונים טקסט?' וגם לזה התשובה היא 'כן', אבל עם פחות הסתייגויות; לטקסט, כל טקסט, יש מבנה ומקצב, ומבנים אפשר ללמד.

אפשר לחשוב על זה במקביל לשאר האמנויות. האם ניתן ללמד מוזיקה? ציור? צילום? שוב, אפשר ללמד את הטכניקה. מטבע הדברים יהיו כאלה שמוכשרים בזה יותר וכאלה שמוכשרים בזה פחות. לא כולם יצליחו להגיע לכדי יצירת משהו עצמאי לגמרי, וחלק יסתפקו רק בחיקויים. בגדול, בכל מקרה, אפשר ללמד.

אני רוצה ללמוד לכתוב סיפור, מה עלי לעשות?

הכי טוב? לקרוא הרבה ולכתוב הרבה. כמו בכל דבר אחר, בשביל ללמוד לעשות משהו אתה צריך להתאמן עליו הרבה. כמו שאי אפשר ללמוד מוזיקה בלי להקשיב למוזיקה, כך לא ניתן ללמוד לכתוב סיפורים בלי לקרוא אותם. אבל לקרוא הרבה זה אומר באמת הרבה. לקרוא ספריות שלימות. ולכתוב הרבה זה אומר כל יום, לפחות כמה שעות. וזה מצריך לחשוב על מה שאתה עושה ולקרוא מאמרים שמנתחים את מה שאתה עושה ובכלל, להתעניין במטא של התחום.

סדנאות כתיבה מקצרות את הדרך, אבל לקיצורי דרך תמיד יש מחירים; הוראה תמיד מעבירה את צורת החשיבה של המורה, וזה קצת חבל. אז אם יש לך שנה פנויה, שב לקרוא ולכתוב. אם לא, סדנת כתיבה יכולה להיות רעיון טוב.

אני רוצה לכתוב, אבל משהו כיפי. לא איזה 'יוליסס' או 'מלחמה ושלום', אלא עוד הרלן קובן. זה שייך?

אחד הכללים שלמדתי מרבותי היה: 'קרא את מה שאתה אוהב לקרוא, וכתוב את מה שתאהב לקרוא'. ספרות אינה סבל, אלא הנאה. אם הספר לא גורם לך להנות בשום צורה (וגם הנאה אינטלקטואלית היא הנאה), אין צורך לקרוא אותו; זה אינו ידע, זו חוויה. הנח אותו. אבל לרוב, בשלב כזה או אחר, הסיפורים הפשוטים נראים חוזרים על עצמם, ואתה תמצא את עצמך מחפש סיפורים שלא שמעת, עם דימויים שלא נחרשו כבר עד תום. זה לא שהסיפורים הפשוטים אינם טובים; הם אולי הכי טובים, פשוט שמענו אותם כל כך הרבה עד שהם כבר לא מתפקדים.

אני לא אוהב סיפורים בכלל.

אולי אתה לא אוהב את הסיפורים הנכונים. בגדול, זה לא עניין של לאהוב או לא: החיים שלנו מורכבים מסיפורים. אנחנו בונים לעצמינו זהות באמצעות סיפורים. תרבויות קמות ונופלות על סיפורים. גם כתבות בעיתון, גם היסטוריה, אפילו סיפורי דייטים או מסעות קניות הם סיפורים. אולי אתה לא אוהב סיפורים כתובים, אבל זה כבר עניין אחר לגמרי. וכאן, אני חושב, כדאי לקרוא שוב את התשובה הקודמת.

איך אפשר לעבור על כל הנושאים בפרוזה בעשרה מפגשים?

אי אפשר. אבל אפשר לתת כלים להבחנה, לחשיבה ולניתוח, ככה שבפעם הבאה שתקרא סיפור תבחין לבד בנושאים שלא דיברנו עליהם. בפעמים הקודמות שהעברתי את הסדנה לא הבנתי את הכלל הזה, ובאמת ניסיתי להקיף כמה שיותר. זה לא עובד; סדנאות צריכות להיות ממוקדות בנושא אחד, ולהעביר אותו היטב. אבל כלי ניתוח וחשיבה עובדים היטב וכמעט בכל מצב.

ללמוד פרוזה. זה לא הורס את חווית הקריאה? או מעקר את היכולת לכתוב?

אני לא אשקר: זה כן. לפחות בשלב הראשון.

כמו שסיפר ר' נחמן: 'מי שטעם יין הונגרי, לעולם לא יוכל להנות יותר מיין רגיל'. כשיש לנו כלים להשוואה, כשאנחנו יכולים לברר לעצמינו מה אנחנו אוהבים ומה אנחנו לא, מה טוב יותר לטעמינו ומה פחות, בהכרח יהיה משהו שאנחנו פחות אוהבים. זה נכון לאוכל, זה נכון למוזיקה, זה נכון גם לסיפורים. קצת חבל, אבל אני חושב שללא כלי השוואה כל הסיפורים נראים אותו דבר. כשיש כלים להשוואה יש משהו שהוא פחות טוב או קריא, כמובן, אבל יש גם כאלה שהם הרבה יותר, וההנאה מהם גדילה. סך הכל, זה לא להפסיק להנות מכל הסיפורים, זה פשוט להנות יותר מהטובים ולא להנות בכלל מהגרועים.

בכתיבה זה עניין מורכב יותר. אתה מתחיל לכתוב סיפור והצורה שבה הטקסט בנוי הולכת ומסתבכת בראש, עד שמשתתקים. אבל באיזשהו שלב הדברים האלה מוטמעים בתוך החשיבה, אנחנו עוברים לעבור לחשוב בצורה הזאת, וכבר לא קשה כל כך לכתוב. בשביל זה מתאמנים. ויותר: בשביל זה מכריחים את עצמינו לשבת ולכתוב, גם אם שום דבר לא יוצא.

האם יש טוב ורע בסיפורים? מי קבע? אני יודע הכי טוב מה אני רוצה לקרוא, וזהו.

האם יש טוב ורע בכלל? קשה להגיד. אבל אפשר לקבוע די בוודאות שאופניים בלי פדלים הם אופניים לא טובות; הן פשוט לא מתפקדות כאופניים. גם לסיפורים ולטקסטים יש צורה בה הם מתפקדים. האם אפשר לקבוע שמשהו אחד מתפקד יותר או פחות טוב ממשהו אחר? שוב, קשה להגיד, אבל אפשר בהחלט להצביע על המקומות שבהם הסיפורים שאנחנו כותבים לא מתפקדים, ולנסות לתקן אותם. תחשוב על זה כמו בדיחה: אם היא לא מצחיקה אף אחד, היא פשוט לא בדיחה.

סדנאות כתיבה יוצרת תמיד היו נראות לי שקר. המנחה אומר להסתכל על הירח ואז לכתוב משהו, ובסוף כולם מגיבים ואף אחד לא בצורה מקצועית. מה הקטע?

לסדנת כתיבה יוצרת אין מטרה להוציא אותך עם טקסט שכתוב היטב, אלא לאפשר לך לזקק משהו; תחושה, רגש, מבט על העולם. ולכן, עיקר כוחן הוא לא בתגובה מקצועית על איך הטקסט בנוי, אלא בניסיון של המנחה ושל הקבוצה להקשיב לצורה שבה אתה רואה את העולם ומסתכל עליו אחרת. במילים אחרות, הכח של סדנת כתיבה יוצרת הוא באינטרקציה הקבוצתית ובמבט של האחרים עליך ועל הטקסט שלך. זה כמו רפלקסיה, אבל מבחוץ. המבט החיצוני גורם לנו להבין על עצמינו משהו שלא הבחנו בו לבד, וההקשבה לטקסטים של אחרים מרעננת את החשיבה שלנו. כמובן, זה דורש הנחיה טובה, הובלה של השיח, עין של קורא מנוסה ובעיקר תדרוך של איך להגיב ועל מה להגיב, אבל הרעיון הבסיסי עובד, והוא עובד טוב.

אני לא יודע לקרוא שירה ולא אוהב שירה. יש לי מה לעשות בסדנת כתיבה יוצרת?

שאלה טובה. לכאורה יהיה לך יותר קשה, אבל יש המון סוגים של טקסטים, ושירה היא רק אחת האפשרויות לכתוב. מאוד נוח לכתוב אותה מהר, אז סדנאות כתיבה יוצרת יותר נוטות לשם, אבל זה לא באמת משנה. וחשוב יותר: אפשר ללמוד צורות קריאה. גם איך קוראים שירה. אם אתה מצליח להנות ממוזיקה, משירים מולחנים ואפילו מחרוזים שמקריאים בבר מצוות – בהנחה שהם טובים – אני מאמין שגם תצליח לקרוא ולאהוב שירה.

בכמה דרכים על אדם להלך?

42.

– מוזמנים ממש לשאול בתגובות שאלות נוספות, ולאו דווקא על הסדנאות שלי –

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “פתיחת הרשמה לסדנאות שלי, וכמה שאלות ותשובות על סדנאות כתיבה באופן כללי

  1. הערה קטנה הגיב:

    לגבי השאלה שלפני האחרונה: '… ובסוף כולם מגיבים, בצורה לא מקצועית…' –

    לפעמים ה'אורח לרגע', ה'מגיב הבלתי מקצועי', דוקא מפני שאינו מקובע במערכת של מוסכמות 'מקצועיות', יכול להעלות רעיונות חדשים שאפילו המומחים לא חשבו עליהם, ולהיות בבחינת 'מחכים את רבו'. איך אמרו חז"ל: 'ומתלמידיי יותר מכולם'.

    לבד מזאת, הנסיון להעיר ולבקר, מחדד את הטעם וכושר ההבחנה של המגיב עצמו. אדם לומד מנסיונות הכתיבה של עצמו ומטעויותיו, וגם מנסיונות הכתיבה של אחרים ובעיותיהם.

    וכמובן, כשהדברים מונחים על ידי איש מקצוע בעל נסיון – מקבלים הרעיונות הבוסריים פיתוח וליטוש.

    בברכת 'כתיבה יוצרת וחתימה מעצבת', ש.צ. לוינגר

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s