מחזור לימים נוראים

א.
בַּשְּׁטִיבֶּל שֶׁלְּיַד הַהוֹרִים שֶׁלִּי בְּדִיּוּק בּוֹנִים
אָבָק הַשִּׁפּוּצִים עוֹד מְרַחֵף בְּחָלָל הָאֲוִיר
אֲנִי מְקַפֵּל תְּפִלִּין בְּתַרְמִיל שֶׁל נְדוּדִים,
קַבְּצָן זָקֵן אֹסֶף צְדָקוֹת מְאַחֵל לִי
"שֶׁכָּל מִשְׁאָלוֹתֵךָ לְשָׁנָה זוֹ יִתְגַּשְּׁמוּ
וְשֶׁתִּהְיֶה לְךָ שָׁנָה טוֹבָה"
כָּכָה בֵּין אַשְׁרֵי לְשִׁיר שֶׁל יוֹם
פִּתְאוֹם לָדַעַת מָה אֲנִי רוֹצֶה
לְבַקֵּשׁ הַשָּׁנָה
אֲנִי מִתְקַפֵּל בְּעַצְמִי תְּפִלּוֹת
קַבְּצָן זָקֵן מְבַקֵּשׁ נִדְבַת לֵב
מוֹצֵא שֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע שִׁפּוּצִים
מִסְתַּפֵּק בְּמוּעַט
מְבַקֵּשׁ
רַק לֵב

ב.

"וְהַתְּשׁוּבָה הָרָאשִׁית
שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הַמַּחְשָׁכִים מִיָּד
הִיא שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ"
[הרב קוק]

לְאָן לַחֲזֹר, אֱמֹר, לְאָן לַחֲזֹר, אֲנִי
נָטוּשׁ כָּאן כְּשִׁכּוֹר, אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַכִּכָּר, אֱמֹר
אֵיפֹה הָיִיתִי, מִי אֲנִי בִּכְלָל, תַּגִּיד לִי כְּבָר,
כַּמָּה אֲנִי נִבְהָל, מָה הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, הַסְבֵּר
כֵּיצַד הָאוֹר נוֹפֵל, הַסְבֵּר כֵּיצַד אֲנִי מִתְבָּהֵל.
לְאָן, אִם כֵּן, אֱמֹר לְאָן. אֲנִי לֵב שֶׁהוּא אֶבֶן.
אֲנִי מַעְיָן שֶׁהוּא לֵב וְאֶבֶן שֶׁהִיא חֹר,
דַּבֵּר, אֲנִי מַקְשִׁיב כָּאן,
אֱמֹר,
לְאָן לַחֲזֹר

ג.
יִקְרָא בַּשֵּׁם וְיַכְבִּיר בְּתֵאוּרִים
עֲנֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל עֲנֵנוּ
וְכוּלֵי
וְיִצְעַק
וְיַחֲבּוֹט בַּשֻּׁלְחָן וְיִמְחָא כַּף אֶל כַּף
אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ
וְאַחֲרֵי שֶׁיִסוֹב לִבּוֹ אֲחוֹרַנִּית
אַחֲרֵי שֶׁיְשְׁתַבְּרוּ כֵּלָיו וְיַגִּיעַ כְּדֵי זוֹב דָּם
אֲזַי יַרְכִּין גּוּפוֹ וְיִקְרַע שְׁעַרַיו
וְיַגִּיד בְּשִׁבְרוֹן לֵב
עֲנֵנוּ זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה
עֲנֵנוּ

ד.
כָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּכִיתִי מִגַּעְגּוּעַ
הַרְבֵּה זְמַן שֶׁכְּבָר הִתְיָיאַשְׁתִּי מִמְּךָ
וְהַמִּילִּים הָפְכוּ סְתַמִיוֹת בְּצֵל הָהֶרְגֵּלִים
אַחֲרֵי שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּשׁוּבָה הֵבֵאתִי לְךָ
וַעֲדַיִין לֹא שָׁאַלְתָּ
מָה שְׁלוֹמִי
מָה אָכַלְתִּי שָׁם
אֵיךְ הָיָה לִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁהָלַכְתָּ וְאוּלַי לֹא הָיִיתָ
וְגַם אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָרְדָה הַשַּׁבָּת כְּמוֹ
שְׁכֵנָה שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּמַדְרֵגוֹת עִם כַּפְכָּפִים
וּכְבָר פָּשָׁה בָּנוֹ אָבָק הַיּוֹמְיוֹם וְגַם אֲנִי פָּשִׁיתִי
וְהַזִּכְרוֹנוֹת נִזְרְקוּ לַפַּח בָּחָצֵר הָאֲחוֹרִית
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תַּעֲנֶה כִּי אַף פַּעַם לֹא וְלָמָּה שֶׁפִּתְאוֹם
אֲבָל כָּכָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע
שֶׁכָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּכִיתִי
מִגַּעְגּוּעַ

יהודים מתפללים ביום הכיפורים, מאוריצי גוטליב