רְחוֹב יָפוֹ מוּאָר נוּרוֹת רַכּוֹת. רוּחַ פְּרָצִים.
אָב וּבְנוֹ נוֹשְׂאִים עַל גָּבֵּיהֶם
הַמָּאֳכֶלֶת וְהַעֶצִים.
הַסִּפּוּר מוּכָּר. גַּם שְׁנֵיהֶם מַכִּירִים אֵת הַסּוֹף.
עַל כֵּן צַעֲדָם קַלִּיל וְהֵם נֶהֱנִים מֵהַנּוֹף: הָעִיר הָעַתִּיקָה
מִתְנַשֵּׂאת בִּקְצֶה הָרְחוֹב, מַאֲמִינִים מִתְוַכְּחִים. אֶחָד מֵהֶם
מַעָלֶה נוֹשֵׂא לְשִּׂיחָה, וְכָךְ הֵם מְשׂוֹחֲחִים. לָכֵן גַּם אֵין
חֶמְלָה עֲלֵיהֶם, בְּעוֹדָם הוֹלְכִים: קֹדֶם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּאֵב,
שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בֵּינֵיהֶם מְתַחִים.
שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד לֹא מַאֲמִינִים שֶׁהַבֵּן יָמוּת.
מִי שָׁמַע עַל דָּבָר שֶׁכָּזֶה? שֶׁפָּשׁוּט יָמוּת? זֶה מְסוּכָּן!
תָּמִיד אֱלֹהִים מְרַחֵם בָּסוֹף
עַל יַלְדֵּי הַגַּן.
[לֹא מַאֲמִינִים שֶׁיַמוּת. וּבְכָל זֹאת,
רַק אֱמוּנָה טְפֵלָה, מַשֶּׁהוּ קַל, לֹא צָרִיךְ לְהַגְזִים:
הַבֵּן לֹא הִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר, בִּזְמַנּוֹ, לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם מְהַאֵם.
דּוֹדָה שֶׁלּוֹ עָשְׂתָה מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לֹא מִזְּמַן
וְהָפְכָה לִנְצִיב מֶלַח. סְלִיחָה, צֶמַח.
הַקִצוּר,
חַבַל לְהִסְתַכֵּן.]
וְרַק בַּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי שֶׁעָצַם אֶת עֵינָיו,
שָׂם לֵב שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם אַיִל נֶאֱחַז
בַּסְבַךְ בְּקַרְנָיו.
מַמָּשׁ, אַף לֹא אַיִל אֶחָד, קָטָן!
אֵלִי הַטוֹב. סִפּוּר שֶׁכָּזֶה,
מִי הָיָה מַאֲמִין?
הכריכה האחורית 
יפה, מצמרר ומעורר!