עוזי ודובון (או: ידידיה בפוסט אורח)

[היי, זה יהודה. אני בדרך כלל כותב כאן רק מחשבות וסיפורים ולא נוטה לפרט על החיים שלי, אבל יש לי אח, קוראים לו ידידיה, הוא לומד בעתניאל. בעתניאל יש עניין כזה שמדי חנוכה בית המדרש הופך להיות בית מדרש יוצר. כלומר שהם עושים דברים אמנותיים ולא רק לומדים תורה. ידידיה הציב מיצג שמצא חן בעיני, וביקשתי ממנו להוסיף כמה מילים ולפרסם כאן. הוא נעתר. מכאן רשות הדיבור לידידיה:]

ביום רביעי התקיים בישיבת עתניאל בית מדרש יוצר. יודעים אתם לכבוד מה? נכון, לכבוד החנוכה, ותרבות יהודית וכולי וכולי.

המוטיבציה הראשונית שלי לעבודות האמנות האלה היה רצון להתעסק ביצירה עצמה ולא רק בדיבור עליה. ליצור את הדימוי החדש ולא רק לפרק דימויים קיימים, דבר שאני עושה הרבה יותר. ככה שסביב העבודה השתדלתי לא לפרש יותר מדי ולא להסביר כלום: ברגע שהיצירה משועבדת לפרשנות היא מאבדת את החופש שלה להתממש. רק כשהיא נתונה לפרשנויות רבות ולא כבולה אל היוצר היא קיימת באמת, היא דימוי חופשי.

אבל אחרי התצוגה, כשהארגזים חוזרים למחסנים, הלבנים לאתרי הבניה והאחרון מכבה את האור, נפתחת גם בפני אופצית הפרשנות, לכל הפחות כמו כל אחד אחר.
כששאלו אותי מהם חומרי העבודה עניתי: טכניקת רדי מייד. אני לא משוכנע כלל שזה נכון, שכן לא לקחתי חפצים והעברתי אותם שימוש או שמתי אותם בהקשר אמנותי, אלא יצרתי דברים חדשים: ריהוט, טרמפיאדה. רק הדמויות הם, אולי, רדי מייד. אבל האמת היא שהעבודה עצמה היא תנועה של רדי מייד: לקחת חפצים מההקשר שלהם ולתת להם אחד חדש, ליצור דיסוננס וחיבורים מפתיעים. לקחת את הדימוי המתנחלי ולהעביר אותו הקשר, לבחון את גיבורי העל בסיטואציה שונה.

20141217_135228

'עבר לפני חמש דקות'

ראשית אני רוצה להתייחס ל'עבר לפני חמש דקות', שאולי מן הראוי היה לקרוא לה 'עוזי ודובון'. כשניגשתי ליצירה רציתי, קודם כל, ליצור דיסוננס ובאמצעותו להחזיר לנשק את הניכור: לגרום לM16 להיות לא מובן מאליו, לאקדח להיות מפתיע. לא לקבל את הנורמליות שבכלי נשק ושבחיים תחת איום.

כפי שהסתבר, יצירה תמיד פתוחה לפרשנות. היתה אסכולה שגרסה שהדיסוננס יוצר את האפקט ההפוך: הוא לוקח את הדימוי האלים של המתנחל 'עם העוזי והדובון' ומציג אותו כדובון ממש, צמרירי ומתכרבל. מי שהנשק לא הפתיע אותו דווקא חווה את התמונה כמשהו שמנרמל את הסיטואציה. על ה'עוזי והדובון' דווקא חשבתי, אבל לא ראיתי שזה מעדן את דימוי המתנחל. זה מאוד שימח אותי, ואכן יש משהו בעבודה שבהחלט הולך לכיוון הזה.

היתה גם קריאה ששילבה בין הדברים: המציאות לוקחת בחורי ישיבה רכים ודובוני'כפת לי ומעניקה להם רובים, מה שלעיתים מאלץ אותם להתבגר ולעיתים מסתיים בשבר. בקריאה הזו הטרמפיאדה היתה יותר מאשר הדימוי של 'המתנחל בדרכים': היא היתה היציאה החוצה של בחור הישיבה. מרחב המעבר. זה מעניין כי זה דברים שכתבתי עליהם בעבר בבטאון הישיבה (בגרסת הPDF המלאה, כאן), ואף על פי כן לא ראיתי את זה.

'שעת תה'

'שעת תה'

בעבודה השניה 'שעת תה', ניסיתי ללכת בעקבות הדימוי הזה ('אצ"ג קורא הארי פוטר' של יוסף ) וזה ('27' שלי, על ברוס ויין). גיבור העל, האיש עם המשימה, חוזר הביתה ומתיישב בסלון. הדימוי שלו מתנפץ לאינספור שברי מראה שחוזרים אליו ומבקשים ממנו תשובה. הדיסוננס שכיוונתי אליו דומה מאוד לזה הקודם: מה ספיידרמן עושה בהקשר הזה.

כמו העבודה הקודמת, גם זו התגלתה כנתונה לפרשנויות רבות. אם אני כיוונתי בעיקר לחוסר המטרה ולביתיות המפתיעה שנכפית על ספיידרמן (דווקא ספיידרמן, ולא פיטר פרקר), אחרים ראו כאן התייחסות למימד האנושי שנמצא גם אצל גיבורי-על ברקע: אם הוא חולה הוא יושב בבית ושותה תה. גיבור-על אינו באמת גדול מהחיים, הוא פשוט עובד בעבודה אחרת; הדימוי שמתנפץ הוא זה שאנחנו כופים עליו, הדמיון שלנו.
אחרים ראו כאן את בריחת הגיבורים, שחוזרים הביתה במקום להציל את העולם השבור שמונח למרגלותיהם. הבית של ספיידרמן – שאמור להיות בסיס יציאה – הופך להיות משכן קבע, והעולם מחכה.

בסופו של יום הצלחתי במטרתי. נוצר כאן דימוי חדש הפתוח לפרשנות, וזאת באמצעות שינוי המרחב בלבד. בעצם, שילובים חדשים שאנחנו עושים ותנועות מורכבות ומפתיעות במסלול חיינו יכולים להחזיר אותנו למצב החופשי, ליצירה המשוחררת שרשאית להתפרש לכיוונים רבים, ובכך לשחרר אותנו מהפרשנות שהלכנו איתה עד כה: לשחרר אותנו מהדמות שנכבלנו אליה. ולהתעורר.

מודעות פרסומת

0 Responses to “עוזי ודובון (או: ידידיה בפוסט אורח)”



  1. להגיב

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 491 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: