אחרי השלג

קורה ואדם הוא ילד בר מצווה. הוא מתכונן שעות ארוכות לקרוא בתורה ולהניח תפילין ולהדביק פייטים על הזמנות ויושב עם אמא שלו ומחליט אם יהיה תפריט חלבי או בשרי ומפיות וכן הלאה, וככל שהיום הגדול מתקרב הוא מתרגש והוא רץ בחדר שלו בסיבובים ולא יודע את נפשו.

זה באמת דבר גדול, להיות ילד בר מצווה. חודש לפני הוא כבר הולך עם אבא לשלוח בדואר הזמנות לכל מיני אנשים והולך בגפו לתת הזמנה לרחלי מהבית ממול ומסמיק קצת ונבוך ובכל זאת, וככל שמתקרב האירוע נראה כאילו העולם הולך ונערך לכבודו, והכל חגיגה גדולה גדולה שבה אנשים רוכנים ומחייכים אליו. והם נחמדים מאוד, בפתאום.

והנה מגיע הרגע הגדול, האירוע, שבו הוא מסתובב חנוט בחליפה והוא – הוא, שתמיד העין של המורה חולפת מעליו, שלא מוצלח במיוחד בכדורגל, ובבית אחיו הליצן מושך את תשומת הלב – הוא הדבר הכי חשוב כרגע, וכשרחלי מהבית ממול (שמעולם לא הסתכלה עליו אפילו) אומרת שהוא לבוש יפה ומזל טוב, לרגע אחד העולם נראה רחוץ ונקי וחגיגי ומחויך.

אבל זה רגע אחד, והחיים חוזרים אחר כך למסלולם. למחרת בבוקר אנשים עוד שואלים איך היה, ושבוע אחר כך איש לא זוכר שהייתה לו בר מצווה. כי כך החיים, והעולם כמנהגו נוהג, וצריך ללכת ללימודים ולהכין שיעורי בית ולחזור ללבוש ג'ינס מהוהים וקצת-קרועים-בברך.

וגם רחלי חזרה לא להסתכל עליו. אלה החיים, ואין מה לעשות.

[ובכל זאת, שבועיים אחרי שהאספלט חזר ונהיה אפור, אדם הולך בעמק המצלבה ופתאום מוצא איזה גוש שלג נקי שהתחבא מתחת לאיזה שיח קטן ושעדיין לא הפשיר. כאילו איזה דוד שפספס את האירוע החגיגי שלח לו מתנה בדואר. והוא נזכר ברגע הטהור-טהור הזה, שבו העולם היה לבן וחגיגי לרגע אחד והכל היה יפה כל כך, ומשהו בו מאושר]

מודעות פרסומת

1 Response to “אחרי השלג”


  1. 1 טאי 14 בינואר 2015 ב- 13:38

    "הדברים הפשוטים חוזרים אלינו. נחים רגע ליד הצלעות, ואז פתאום מגיעים ומכווצים לנו את הלב" יסתובב לו העולם הגדול, קולום מק'קאן.


קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 488 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: