להזיז את העולם | לפרשת בחוקותי

א.
אני רגיל לחשוב על קללה בתור איזשהו פורקן לכל הרגשות שמצטברים במקום הזה שבין החזה והלב. שהם הולכים ותופחים שם ונכלאים בתוך איזה מסגרת או חוסר אונים ואין ברירה אלא לשבור את כל המסגרות ואת כל הכלים ולפרוק את הכל.
ונניח הפעם הראשונה בחיי שקיללתי הייתה בצבא. איי רסט מיי קייס.

ב.
אבל פעם חשבו שלמילים יש כח. כלומר שאם אתה אומר לבנאדם הלוואי שיפול עליך פטיש חמש קילו, אז בצירוף של כמה דברים (כמו צדיקוּת וזמן ועת רצון ומקום מסוגל) אכן יפול עליו פטיש חמש קילו. וזה לא מספיק שחשבת עליו דברים רעים ואיחלת לו בליבך, אלא המילים הם הדבר המבצע. כלומר שצריך לבטא את המילים ממש.

וזה מה שג'ון אוסטין קרא לו דיבור פרפורמטיבי. כלומר דיבור שמבצע איזה פעולה בעולם ולא רק מתאר אותו. כמו 'הרי את מקודשת לי' שאדם אומר לאשה, ובעצם מתחתן איתה באמצעות המילים.

ג.
לכן גם בימינו אחרי שכבר אין אמונה במילים ואנחנו מכירים את החוקים של דה סוסיר שמילים הן שרירותיות וכל זה, עדיין מקללים באמצעות מילים שהן טאבו. שהרי בעיקרון יכולנו לחשוב שזה קצת אידיוטי ללכת לאחל לאנשים לעשות כל מיני דברים שהם דווקא היו הולכים בשמחה לעשות אותם, אבל בכלל לא תוכן הקללה הוא העיקר, אלא העובדה שהיא שוברת איזה משהו שלא מדברים עליו ואסור לבטא אותו. כלומר שהדיבור עצמו מנפץ איזו חומה.

ד.
אלוהים בפרשה מקלל את עם ישראל או מוכיח אותם. והוא מספר שיהיו מלא דברים רעים בעתיד אם עם ישראל לא ישמור מצוות. ובאמת אפשר להגיד שהוא בסך הכל אומר להם מה יקרה להם אם הם ילכו בדרך אחרת, אבל זה קצת מוזר לחשוב על זה בתוך ההקשר. כלומר למה אנחנו מסיימים ככה את ספר ויקרא.

ה.
פעם מישהו אמר לי שההפך של אהבה זה אדישות. ושאם מישהו שונא מישהו אחר זה אומר שסך הכל אכפת לו ממנו. ואחרי כל החומש הארוך שמדבר על הקשר שבין אדם לאלוהיו מגיעה פרשת התוכחה, ואולי לכן קוראים לפרשת הקללות האלה פרשת התוכחה, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, ויש סיום אופטימי לכל העסק וגאולה ו'לא מאסתים' וכל זה. כי ברומנטיקה כמו ברומנטיקה.

ו.
הסיום של הפרשה ובעצם של כל ספר ויקרא הוא בעצם רשימת מחירים. כלומר שאם אדם מתחייב למקדש כסף בשווי של עצמו, כמה הוא צריך להביא. וזה קצת מוזר לחשוב על זה שבנאדם שמחליט לתת נדבה צריך רשימת מסודרת כמה כסף כל דבר שווה. מה זו החומריות הזאת פתאום.

ז.
פעם מישהו אחד כתב שהדבר הכי חשוב בעולם הוא להרגיש, ויש בזה מן האמת, אבל אמת גדולה יותר היא מה שהיה ר' שלמה נוהג להגיד, שהדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טוב למישהו אחר.

ח.
באמת צריך לדעת כלל גדול והוא שאהבה היא לא רגש. אנשים חושבים שהיא רגש, אבל באמת היא פעולה בעולם. ולפעמים אדם אוהב מישהי והרגשות מצטברים אצלו בין החזה ללב והוא הולך וגואה ומוצף עד קצהו. ומשוררים הולכים וכותבים שירים כדי לפרוק הכל.

אבל באמת מה שצריך לעשות זה ללכת לקנות לה גּוּמִים בבסטה ההיא בשוק. והיה אפשר לחשוב איזה דבר מפגר זה, שאהבה יכולה להתממש בצורת גומי בטעם אבטיח, אבל אין תוחלת לכל הרגש הזה אם הוא לא מבצע פעולה בעולם.

ט.
חזק חזק ונתחזק.

מודעות פרסומת

0 Responses to “להזיז את העולם | לפרשת בחוקותי”



  1. להגיב

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 466 שכבר עוקבים אחריו

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: