הפוסט הזה מועלה מסיבה טכנית לחלוטין; אני רוצה שיהיו ברשת כלים לקריאה עיונית וספרותית. בינתיים אני מעלה לכאן שני פרגמנטים קצרים לקריאה עיונית וקריאה ספרותית, ומקווה שיהיה לו המשך ביום מן הימים.
—
כללים קצרים לקריאת טקסט עיוני
א. קרא את כל יחידת הטקסט (הפרק, הסוגיה) ברציפות. אל תתעכב על ניסוחים שנראים לך לא מובנים, ואל תנסה לפרק מבנים לוגיים עיקשים. קודם כל קרא את הכל ברציפות.
ב. נסח לעצמך, אינטואיטיבית, את הנושא של הטקסט בראש. טוב יותר: נסח לעצמך בראש את התשובה לשאלה 'מה מטריד את הטקסט הזה? מה הפריע לכותב?'. אם יש כמה אפשרויות (אפילו אינטואיטיביות) – רשום את כולן.
כמובן: אם יש כותרת לטקסט, נסה להיעזר בה. אם יש שאלה או שאלת מחקר בתחילת הטקסט, גם היא אופציה טובה.
ג. חזור לקרוא בצורה מדוקדקת. אם זה טקסט ארוך, פרק אותו לתתי נושאים ותן להם כותרת נושאית. אחר כך, פרק את הטקסט לפסקאות ותן כותרת לכל פסקה (שתבהיר מה הנושא שלה, על מה היא מדברת).
ד. בחן את הקשרים הלוגיים שבין פיסקה ופיסקה. כשאני כותב 'קשרים לוגיים' אני מתכוון ל'למה הפיסקה הזאת באה אחרי הפיסקה הקודמת ולפני הפיסקה הבאה', 'מה הסיפור הזה עושה כאן', 'האם הדוגמה הזאת אכן מוכיחה את שהיא אמורה להוכיח'.
ה. אסוף את הכל לכדי מהלך קוהרנטי, כתוב אותו בנקודות קצרות (הכותרות של הפסקאות הן אופציה טובה), ובחן איך הוא עומד ביחס למה שכתבת בסעיף ב'. האם הטקסט אכן אומר את מה שהוא מתיימר להגיד?
ו. שאל את עצמך מה אתה חושב על זה; האם אתה מסכים עם הנאמר? מהן ההשלכות של הרעיון? מהן הנחות היסוד? האם אתה מסכים עם או חולק על הנחות היסוד האלה? איך זה מתכתב עם דברים אחרים המוכרים לך? איך זה מתייחס לסוגיות האחרות או לפרקים האחרים בספר?
—
שאלות מנחות לקריאת יצירות ספרותיות
הקטע הבא דורש יותר פירוט של 'מה החידוש שלו'. בגדול, אין בו חידוש. הוא מפנה את תשומת הלב לחמישה אספקטים ביצירה הספרותית, ומדגים שאלות שניתן לשאול עליהם. זה כלי נהדר בעיקר בגלל היחס בין האספקטים השונים (נניח, 'לא התחברתי' כי 'אני לא קהל היעד' / 'החריזה לא מדייקת' וכדומה).
בכלל, זה כל כך פשוט שמדהים איך שזה עובד.
סוגי שאלות
- א. התרשמות והתחברות
- ב. שאלות מידע, ובפרט מידע הקשרי
- ג. שאלות של הבנה ופרשנות
- ד. שאלות בעניין העיצוב האמנותי
- ה. היצירה במסגרת ההקשר התרבותי והאמנותי
דוגמאות
- א. האם נהנית מן היצירה? מה משך את תשומך לבך? האם חשת בנוח? הוטרדת?
- ב. מי קהל היעד של היצירה? מה היה המצב הפוליטי בעת כתיבתה? מה היה מעמדו של הסופר? פרטים ביוגרפיים על הסופר וסביבתו
- ג. התרחשות ועלילה. רצף השינויים על פי סדרם. מה קורה בקו הסיפורי? מיהו הגיבור ומהן תכונותיו? האם הוא חיובי או שלילי, על פי הטקסט? האם לאורך היצירה הדבר משתנה? מהי התובנה המרכזית של הטקסט? במה הטקסט עוסק, תמטית?
- ד. מהם הכלים הצורניים בקטע / ביצירה? עקביות, אחידות. איך הכלי האמנותי משרת את האמינה? מדוע לא נמסר לנו המידע בפשטות?
- ה. כיצד התקבלה היצירה? מה היו השפעותיה האמנותיות? האם היא מצוטטת / מאוזכרת? האם ישנן אסכולות פרשנות שונות לגביה?
———
ואפרופו הקטע הפותח, עוזיה הפנה אותי לדברים שכתב הרב קוק ב'אורות הקודש' פיסקה נ"ז:
לחמשה חלקים מוכרח עסק הלימוד להתחלק. א', שיטה, ב', ריהטא, ג'. גירסא, ד', לימוד, ה', עיון.
שיטה, היא שיטה מחשבית, בלא הגבלה, בלא ערך קצוב, הכל לפי גודל הרעיון. לפי אומץ השכל, ולפי חריפות הבינה, עם זיכוך כח הדמיון ועומק הרגש, והיא מקפלת בקרבה ענינים לאין חקר, דנה עליהם בסקירה מהירה, לא יאומן כי יסופר, מעלה פנינים מזהירות מקרקעות ימים, מגלה אוצרות חושך ומטמוני מסתרים.
ריהטא, היא מין גירסא במרוצה גדולה, ברפרוף על הענינים, כמה שאפשר לקלוט, רק שהרבה ענינים יעברו דרך הפה והמחשבה, ולפעמים מדלגים איזה תיבות וענינים וקולטים אותם דרך המחשבה, מעשרים בזה את הידיעה בעושר כמותי, ומעודדים את חיי הרוח וחפץ של גדלות ורוחב התפשטות.
גירסא, היא כבר מוגבלת, לדעת את הפשוט, בלא עיון ובירור, מ"מ הרצאת הענין באה בהגבלה, ובמהירות האפשרית.
הלימוד, הולך במתינות ומלבן את הענין בהגבלתו המקומית יפה.
העיון כבר מתפשט הוא, יחד עם העמקתו המקומית, בהרחבה מענין לענין, מקושר הוא עם הגבלתו, ומרוכס עם יתר הענפים ברכיסה פנימית. יש לכל אלה סעיפים וענפים מרובים.
דוגמת חמשת הדרכים שבתורה, יש כמותם בעבודה, בהדרכה ובתפלה. והחיים הרוחניים בכללותם מתפשטים ע"פ חלוקה מוטבעת זו, וגם החיים המעשיים הנם בערך זה מסומנים. חמשה חומשי תורה, חמשה ספרי תהלים, וחמשה ברכי נפשי. חמשה חלקי הנשמה, נפש רוח נשמה חיה יחידה, וחמשת הפרצופים הסודיים, וחמשת העולמות, הנם עולים בחוברת עם הדרכה זו, הלימודית. והמעשית.
הכריכה האחורית 