תמונות של הילדים | לסוכות

אולי הדבר היפה בסוכה, כחדר או כמבנה מגורים, הוא שאנחנו מקשטים אותה בקישוטים זולים, פשוטי-ערך, שלעולם לא היינו מקשטים בהם את הבית. אנשים שביום יום נוטים לאיפוק ולעיצוב נקי ופשוט מוצאים עצמם מעמיסים קישוטים גרוטסקיים על הסוכה, מחברים באמצעות סיכות על הסדין הלבן: ערב-רב של קישוטי חג מולד, תבליטי פלסטיק, תמונות של רבנים (שלעולם, לעולם לא היו נכנסות אליהם הביתה) ושרשראות נייר צבעוני שהילד הכין בגן. ואני כותב 'שרשראות', אבל הדברים נכונים לכל קישוט אחר שהילד הכין בגן והדביק בדבק לבן ומתפרק.

וחשבתי על זה שהסוכה מצליחה לעשות חלוקה יפה בין 'Home' ובין 'House'. כי הרי הסוכה היא דירת עראי, והאוקסימורון צועק: אם היא דירה, איך היא ארעי. אם היא ארעית, איך היא דירה. הרי בית הוא מקום יציב, נוח, שקט. איך אפשר לקחת שתי דפנות וטפח, לשים על זה קומץ שמיים ולהגיד – 'אה, תראו איזה יופי, יש לי דירה'?

ופעם חשבתי שזה כמו אדם שיש לו משרד, ובמשרד יש מחשב ומדפים ריקים וקירות לבנים, והוא מביא מהבית בובה של פרה שיושבת על המדף ומדביק על הקירות תמונות קטנות של ילדיו. וזה לא להפוך את המקום ליפה יותר, אלא כדי להפוך אותו לבֵּיתי יותר. להעניק אישיות למקום. וגם אדם שמדביק קישוטים של ילדיו על הסוכה, כאילו אומר 'זו הסוכה שלי'; 'זה הבית שלי'. 

כלומר שהסוכה לא מתיימרת, בכלל, להיות בית יציב עם ארבע דפנות וגג להניח תחתיו את הראש. היא בדיוק מינימום המרחב שאפשר לתחם ועדיין לקרוא לו 'מקום'. כי היא לא בית במובן היציב, אלא בית במובן הביתי. בית במובן הבטוח. המקום שבו אפשר להוריד את המגננות, להפסיק לפחד, ובעיקר להרגיש בטוח להיות מי שאתה באמת. לא סתם מכנים חז"ל את הסוכה 'צילא דמהימנותא' – 'צל האמונה'. הסוכה לא מעניקה לנו את הביטחון, אלא את הרגשת הביטחון. וכידוע, אלה שני דברים אחרים לגמרי.

באיזשהו מקום זה מפוגג את הרצינות שאנחנו הולכים בה ביום יום. יום כיפור הוא יום רציני מאוד. גם ראש השנה. כובד הראש של חודש אלול, הלב הרועד. זה כובד ראש של בית, שיש לו קירות עבים והוא מעניק מחסה מכל האימה שבחוץ ובו תולים ציורי שמן גותיים על הקירות. אבל בחג הסוכות אנחנו תולים קישוטים חד פעמיים וקצת מפוגגים את כובד הראש שבו אנחנו מתייחסים לדברים, למשכנתא, לפחד שמישהי לא אוהבת אותי, לפחד מ'מה יהיה בחורף', ובכלל, כל הפחד מהעתיד. בחג הסוכות התורה אומרת 'ושמחת בחגך, והיית אך שמח', ובמילים אחרות היא קצת אומרת 'תשחרר. תרגיש נינוח. הכל בסדר, בנאדם, אל תפחד'. 

חג שמח!

מודעות פרסומת

0 Responses to “תמונות של הילדים | לסוכות”



  1. להגיב

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 488 שכבר עוקבים אחריו

אנשים שעברו כאן והשאירו חותמת

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: