טיפים לכתיבה עיונית – פוסט מתעדכן

א. 

אם אין לך נושא – מצא/י נושא.
אפשר להתמקד על הנושא באמצעות השאלה 'על מה אני מדבר/ת?'

אם יש לך נושא אבל אין לך תשובה לשאלה 'מה איתו', ואתה רק רוצה ליידע בו את הציבור – ברכותי, יש לך ידיעה עיתונאית. היא מתארת את העולם.
דוגמה: 'יש חמץ בעולם'. 'האיש הגבוה בעולם הוא יעקב הבמאי'. 'הביצה הירושלמית'.

אם יש לך נושא והתשובה לשאלה 'מה איתו' יכולה להתחיל במילה 'צריך' – מזל טוב, יש לך מאמר דעה. הוא מביע דעה מוסרית, הנתמכת באקסיומות, על העולם.
דוגמה: 'צריך לבער את החמץ'. 'על ישראל לסגת מהשטחים'. 'יש לסדר את החדר'.

אם יש לך נושא (שאינו אתה) ויש לך תשובה לשאלה 'מה איתו' אבל שניהם כלליים שכזה, אינם מוכרחים (אין לך ראיות או הוכחות לדברים) או אינם מנומקים – איחולים, יש לך מסה. או מאמר כושל מאוד. תלוי באיכות הכתיבה שלך.
המסה מתארת תמה בעולם, אבל גם משייכת אותה, מנמקת, מסבירה, מסווגת וכדומה.
דוגמה: 'חמץ, כמו כל ניסיון הדחקה של משהו, הוא בעצם עניין מטריד מאוד'.

אם יש לך נושא ויש לך תשובה לשאלה 'מה איתו', ושניהם ספציפיים – ולא משנה אם זה סיווג, הנמקה, פולמוס או מה שלא יהיה – אפשר לעשות מזה מאמר נורמלי.
הוא לא מתאר, אלא מבצע פעולה בידע: מסווג, משייך, מסביר, חושף וכדומה.
דוגמה: 'אנשים שורפים את החמץ כאקט של כיליון לקראת ההתחדשות הסימלית בפסח'.

אם אין לך מושג באיזה ז'אנר את/ה כותב/ת – כדאי שתבדוק/י לפני הכתיבה.

ב.

[טקסט הוא מבנה. כדי שהוא יוכל להבנות כמו מבנה, צריך שיהיו לו לבנים מוצקות. לשם כך, כל יחידה בטקסט צריכה להיות שלימה. זה אומר:]

1. כל יחידה בטקסט צריכה לעסוק בנושא אחד בלבד ולהגיד עליו משהו.

זה אומר שלא צריכים להיות שני משפטים, שתי פסקאות או שני פרקים שאומרים את אותו הדבר. גם לא במילים שונות.
זה אומר שאם אתם חוזרים על מה שכבר אמרתם, שימו לב שאתם מבהירים אותו מזוית אחרת, לא במילים אחרות.
זה אומר שאי אפשר שהיחידה תעסוק בשני נושאים. למשפט אין שני נושאים, גם לא לפיסקה, לא למאמר, לא לפרק ואפילו לא לספר.
זה גם אומר שאתם לא מציפים ידע מבלי להתייחס אליו.
זה אומר שכמו שלמשפט יש נושא ונשוא, גם לפיסקה, לפרק ולמאמר יש. מזהים את זה ככה: נושא זה התשובה לשאלה 'על מה אנחנו מדברים?' ונשוא זה התשובה לשאלה 'מה איתו?'.

2. היחידה בטקסט צריכה להיות מסודרת.

זה אומר תחביר נכון במשפט.
זה אומר שיש קשר בין דברים שונים בטקסט: אנלוגי או סיבתי או מה שבא לכם.
זה אומר שיש זיקה בין המשפטים בפיסקה.
זה אומר הקשר של משפטים או פסקאות בתוך היחידה שכוללת אותם.
זה אומר שאם אתם נותנים כמה סיבות למשהו, מְנוּ אותן (נכון ככלל לרשימות).
זה אומר שהפסקאות שלכם, לרוב, יצאו אחידות בגדלן.

ככלל, אפשר לאמץ כאן כמעט את כל האלמנטים של הסדר והמיון העולים לכם בראש.

ג. אם אחד משני הכללים הקודמים לא מתממש – הטקסט שלכם בבעיה.

ג. לקחת בעירבון מוגבל

מהיום יש רק ששה סימני פיסוק בעולם: פסיק, נקודה, נקודתיים, סוגריים, גרש ומרכאות.

את כל השאר תמחקו.

אין סימני קריאה, אין סימני שאלה (יש הרשאה לפעם אחת בעבודה; בהצגת שאלת המחקר, וגם זה מוטב שלא), אין סימני תמיהה, אין סימן שיוויון, השימוש במקף מותנה בידיעת השימוש בו, כנ"ל קו מפריד. אין נקודה פסיק. ברור שאין שלש נקודות. בשום מצב, בשום סיטואציה. אם אתם חושבים להשתמש בסימן הזה כנראה לא הבנתם מה הוא אומר.

כל האמור לעיל לא תקף לגבי ציטוטים.

נ.ב. אם אנחנו כבר מדברים, לא שמים נקודה בסוף כותרת.

מודעות פרסומת

2 Responses to “טיפים לכתיבה עיונית – פוסט מתעדכן”


  1. 1 הילה 30 באפריל 2016 בשעה 21:28

    אין אפשרות להשתמש בסימן שאלה כשמפנים אל הקוראים שאלה רטורית על מנת לחדד את הנושא?

  2. 2 פנינה קוטר 14 במאי 2016 בשעה 6:19

    תודה, היה
    נחוץ עבורי.


קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




האתר החדש שלי לכותבים. כנסו כנסו:

אם תכניס את המייל שלך ותלחץ על הכפתור למטה, תקבל מייל על כל פוסט חדש. זה קסם!

הצטרפו אל 466 שכבר עוקבים אחריו

אני בפייסבוק, מוזמנים ללחוץ על התמונה

© כל הזכויות על הטקסטים הכתובים בבלוג שמורות ליהודה גזבר, אלא אם כן צוין אחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: