מרק בקיץ

מרק בקיץ אינו כמרק בחורף. אמנם הגזרים ותפוחי האדמה דומים בצורתם ובטעמיהם, והבצל מטּגן ונצלה אט אט ומוזהב כדרך שאירוניה חדה הופכת לשנינות מחוייכת, והירקות מתבשלים להם כדרכם ארוכות במים ומתובלים והופכים להיות אותו צירוף טעמים שמפאת דלות השפה אנחנו קוראים לו 'מרק'. ומרק, כידוע לכל פולני, הוא חם. חם חם, נציג מובהק לנקודת ה'כמעט' הפולנית, שבה שום דבר אינו מושלם אבל יש דברים שהם כמעט. גם המרק אינו רותח, אלא מעלה אחת מתחת לרותח, כך שאפשר ללגום אותו במצמוץ שפתיים מבלי להיכוות.

ואמנם אפשר לחשוב שהוא אינו אלא מאכל של חורף, שעה שהגוף משתוקק לחיבוק ולחום, אבל לא כן הוא. אולי היה כך במקומות אחרים, קרים יותר, אבל בקיץ הישראלי המרק אינו רק נציגות של אוכל שהוא שתייה ושתייה שהיא אוכל, אלא יותר מזה: זעיר אנפין של מסורת, של מלאות, של הכרה בכך שאוכל אינו רק אוכל. כי הרי מה קל יותר מאשר לוותר על המרק ולשתות שייק קייל-פסיפלורה, ובכל זאת הוא מרתיח על הכיריים ומבעבע את תוכו בכל יום שישי, כדרך שמבעבעת וסואנת רחבת בית הכנסת בתום תפילת ערבית של ליל שבת.

אבל אין די בכך. גם באמצע השבוע יש מרק, ומבקשים בו לפתוח חלון ולצנן את הגוף ולעמוד מתחת למזגן או מול המאוורר ולהפיג את החום הפנימי ששוטף את הגוף מהנזיד החם-חם הזה, ובכל זאת ממשיכים לשתות. מפני שמרק אינו רק מסורת, ומסורת אינה רק זיכרון. מרק הוא הצבעה על הנזילות של גבולות מסוימים, כמו הגבול שבין מאכל ובין משקה. לחם הוא מאכל, בוודאי, ומים הם משקה. ואולי אף דברים נגיסים הם מאכל ודברים נוזליים הם משקה, אבל הגבול באמצע איפה הוא?

מרק הוא הרגע של בין השמשות, הרגע שבו השמיים שחורים אבל השמש עוד נמצאת, שאומר: אולי אין גבול באמצע. אולי אין חלוקה מהותית בין העבר ובין ההווה, ואין ההווה מחקה את העבר ואין ההווה מתנגד אל העבר, אלא העבר וההווה מתלכדים, בשאיבה מתחתית הסיר, לכדי פעולה ביום יום. זו אינה רק מסורת של מרק בימי שישי, אלא גם מאכל – ומפני כן אוכלים אותו באמצע שבוע, מפני שמשקאות תלויות מזג אויר, אבל גם בקיץ אוכלים, לעיתים, אוכל חם עד לוהט. וזה אינו רק רגע בו מתמלא החלל הזה, שבין הקיבה לריאות, כלומר, זה אינו רק אוכל – מפני שכמו המסורת, מרק הוא משקה, דהיינו, נוזל, ובנזילות שלו הוא נע מכלי לכלי וממלא כל אחד במידה שונה ובתצורה שונה, לפי עניינו.

ומפני כן יש הנוהגים במסורת בעולם המודרני. ומפני כן יש השותים, או אוכלים, מרק בקיץ: מפני שהם גורמים ללבם להתרחב, וזה אינו דבר של מה בכך.