אדם רוצה אבל מה ובכן

אדם רוצה להיות מורה להיסטוריה לראות איך כל התלמידים שותקים כשהוא עומד ליד הלוח ומדבר קצת על פאשיזם באיטליה של שנות השלושים, וכשתלמיד מפריע הוא יקים אותו יאמר לו לעמוד בפינה ולחכות לצלצול וירגיש איך הוא מרביץ חינוך בנוער של היום,

אבל קוראים לו אליעזר גנון הוא בן 26 היה בסיירת השתחרר חיפש את עצמו בדרום אמריקה התחיל ללמוד היסטוריה הפסיק ובסוף מצא את עצמו באבטחת אישים לראש הממשלה הוד רוממותו בנימין נתניהו, והוא ישן בדירה שכורה ברחוב בלפור ועושה משמרות של עשרים וארבע שעות בלי שיראו אותו ובלי שישמעו

ובכן מה הוא עושה, הוא נוסע ברכב הראשון עם הצ'קלקה שמצפצף בפראות ועוקף מכוניות ובכל הזמן הוא מחזיק במקרופון של הרכב וצועק לתוכו מאזדה אפורה עצרי בצד טויוטה כחולה סעי יותר לאט מיצובישי חבוטה נא לא לדבר בלי רשות וככה כל יום מרחביה לגבעת רם בחמש דקות והוא צועק על מכוניות אקראיות ומרגיש על גג העולם

—

אדם רוצה להיות איש גדול כמו פרופסור אביהו ברבאבא ז"ל, שייסד את מחקר הפילולוגיה של רישומי המס ולא היה כמוהו בעולם, והוא הולך ולומד שפות עתיקות כדרך שלומדים שפות עתיקות (קמץ אלף אה וכולי), ומתקדם אט אט בסולם האקדמאי ואפילו יש לו מניין תלמידים שהוא מרביץ בהם תורה ואמא שלו קוראת לו 'הבן שלי הדוקטור' שלא בפניו

ויום אחד הוא הולך למילואים ומוצא שהוא עדיין מספר אישי 3038574, משלים סד"כ בשעת הפנאי, ואיש לא קם בפניו לכבוד שלמד לטינית. הוא מנסה לפתוח בשיחה בשעת השמירה אבל אינו מכיר מהו טינדר, והוא רוצה לפתוח כתבי פלוטינוס ולהתרענן קצת אבל המדבר משתרע לפניו צחיח וריק ממשמעות.

—-

אדם רוצה להיות מישהו בעולם אבל קוראים לו קובי והוא מין קובי שכזה ושום דבר לא מצליח לו מאז שהשתחרר, לא זוגיות לא עבודה לא פוקר, והדבר היחיד שהוא יודע זה את מה שלימדו אותו בטירונות, איך לגרז טנק ואיך לדחוף פגז אבל מה עושים עם זה באזרחות, ואפילו שהיה שם דבר בפלוגה עדיין אי אפשר להגיע למעסיק ולהגיד 'כן אני הייתי צוות מ"פ' זה לא שווה כלום אצל אנשים נורמלים. אבל פעם בשנה הוא מגיע למילואים ובין דיבורי טינדר וסיפורי חיפוש דירה בתל אביב הוא עולה על הטנק עם קנר ופטיש עיסית וכולם מסביבו אומרים קובי הזה, יא אללה, איזה טען אדיר, ומשהו בו מתרחב

—

אדם רוצה להיות הוגה דעות לקרוא קצת ג'ון סטיוארט מיל או תומס הובס אבל הוא טירון בצבא ובציפיה האינסופית לתורו שיגיע במטווח הוא יושב בציליה קורא קצת אילן הייטנר אומר לעצמו אחח אין כמו ספרות להשיב את הנפש, ובשיעורי חינוך כולם מסתכלים על המש"קית היפה ורק הוא מרים את האצבע ואומר כן כן אני חושב שדגל שחור זה פקודה שמנוגדת לערכי המוסר או משהו ובשקט שמשתרר המש"קית מוחאת לו כפיים כי זו הרצאה שניה שלה והיא עדיין נבוכה קצת מכל הבנים האלה שמסתכלים עליה ככה

ובכן הוא חייל לא רע אז עושים אותו מ"כ ואחר כך הוא יוצא לקורס קצינים כי הצבא צריך קצינים וגם כי המש"קית שכנעה אותו ובקורס קצינים שוב פעם הוא נשאל שאלות ושוב פעם הוא עונה תשובות ובגלל שכל הקטע שם זה לדון ובסוף הקצינים אומרים טוב טוב איזה יופי שדיברנו על ערכים ככה זה דמוקרטיה כולם מדברים עם כולם, בגלל כל זה הוא מתחיל להרגיש שהיה לו פוטנציאל להיות הוגה דעות אבל הצבא צריך קצינים וזה מה שחשוב

ובתור קצין הוא קצין מוצלח זה אומר שהוא מצחצח נעליים ויודע בעל פה מלא תכניות לחימה והחיילים שלו עושים מה שהוא אומר להם ותמיד יש להם קיטבג בכוננות, והוא נלחם במלחמות ישראל ומצליח ולפעמים כשהוא שוכב עם אפוד ונשק בתוך נגמ"ש הפיקוד הוא כותב לעצמו רשימות קטנות בכתב צפוף וכותב שם 'עם בונה צבא בונה עם' או 'תדע כל אם עבריה שהפקידה את גורל בניה' או 'בגלל השואה יש לנו מדינה' ואומר לעצמו כל כך חבל שלא בחרתי בקריירה אקדמית

ולפעמים כשהוא מרגיש את הפספוס בעצמותיו הוא אוסף את חייליו ונואם להם על ערכים ועל היסטוריה ועל גיאוגרפיה ועוד מילים ארוכות מאלה שיש במילון ובסוף הוא חותם במשפטים כמו 'כך נראה לעניות דעתי' או משהו כזה ושמח שהוא נולד למקום כזה מיליטריסטי שבו מספיק להיות לוחם מוצלח בשביל להיות הוגה דעות חשוב אבל את המשפט האחרון הוא לא אומר בקול כי בכל זאת, לא כל דבר שחושבים צריך להגיד

—

אדם רוצה להיות חופשי ומשוחרר להסתובב בערב יום העצמאות ברחוב יפו לראות שישיסטים מפלרטטים אבל קוראים לו דוד בן גוריון הוא פועל צעיר התחתן עם פולה והיא פולה לא נותנת לו להסתובב בחוץ בלי סוודר ושיער מסורק והלא זה דבר מביך מאוד ללכת איתו באמצע מאי

אפילו יום אחד הוא מבקש להכריז על מדינה והיא אומרת לו תקרא לה מדינת פולה, והוא אומר לה פולה יקירתי איזה מין שם זה למדינה והיא אומרת לו אה, ככה, אז אתה לא אוהב אותי יותר והוא אומר לה מה פתאום, מה פתאום, רק, איך לומר, פולה זה לא שם למדינה

ובכן מה הוא עושה הוא עומד על הראש הוא מגדל ציצות שערו לעשות דווקא וביום אחד הוא הולך למוזיאון תל אביב עומד שם מול כל המדינה אומר אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית וכו' היא מדינת ישראל ולשניה הוא מרגיש הכי עצמאי בעולם

ואחר כך הוא חוזר הביתה ופולה יושבת על הכיסא ואומרת לו בן גוריון, ככה היא אומרת לו, תגיד לי, מי זה ישראל הזה ולמה שוב יצאת מהבית בלי סוודר

—

אדם רוצה למצוא לעצמו מישהי בחורף הקפוא הזה אבל קוראים לו ג'ונס ואף אחד בסביבה לא יודע מה השם שלו כי הוא מטפל פיליפיני של מר אברהם אליהו כהן והולך איתו לכל מקום כולל לשירותים ולמקלחת ובגלל שהוא צל של אדם אחר אז אין לו פנאי לאף אחת

ובכן מה הוא עושה הוא רואה מודעה באנגלית קהילת שיח יהושע מזמינה את העם היושב בציון לשיעורו של פרופסור שגיא על ארמזים פואטיים בסיפורי התנ"ך אז הוא לוקח את מר אברהם אליהו לשאוף קצת אויר צח לשמוע איך פרחה הגפן הנצו הרימונים ובינתיים יושב בחוץ עם סימונה של הגברת איריס ושניהם לבושים בטרנינג ומעשנים סיגריה

תראי איזה יופי השקדיות, הוא אומר

—

אדם רוצה להיות תלמיד חכם להתפלפל קצת להנות מזיו השכינה חשקה נפשו בתורה אבל קוראים לו שרה לאה היא בת עשרים וחמש סייעת בגן חובה ואמא שלה בעיקר מודאגת מזה שעדיין אין לה חתן

ובכן מה היא עושה היא קוראת את הפרשה כל יום שישי ושומעת שיעורי הלכה ויום אחד היא הולכת לחנות של תמימי וקונה בסתר גמרא שבת מבוארת ללומדי הדף היומי ולומדת בגן הילדים בזמן של הריכוז

ויום אחד היא יוצאת לפגישה עם איזה יהודי לא עלינו שיש לו בעיה ברגל ולכן הוא מתמיד גדול אבל שידוך לא משו והוא אין לו על מה לדבר אז הוא מספר לה שהם אוחזים בהוצאה מלאכה גרועה היא והתוספות המוקשה שם וכן הלאה

ומרוב חשקה בתורה היא מיד מסבירה הכל דבר דבור על אופניו נחמד מזהב ומתוק מדבש, והיהודי אם היה יכול היה בורח אבל יש לו בעיה ברגל אז מה יעשה והוא מקשיב ונשבה כי המתיקות אוי המתיקות ובאמת ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל

—

אדם רוצה ללכת לפאב לשבת להתלבט קצת ויינטשטיפן או פאולנר לחזור אחר כך לדירה שלו בכפר סבא בבוקר ללכת לעבוד באיזו חברת אלקטרוניקה נחמדה אבל כי קוראים לו סופרמן אז מה שהוא עושה זה לעוף כל הזמן עם תחתונים מעל המכנסיים שזה קצת לוחץ אתם יודעים איפה, אבל אין מה לעשות כי עם כח גדול באה אחריות גדולה ובאמת להציל את העולם בשישים שניות ולהתלבט בין חברה שלו לקרון נוסעים זה ממש מעשה שבכל יום

ובכן מה הוא עושה הוא בוחר בקרון הנוסעים אבל בסוף מציל גם את חברה שלו ואחרי כל העסק הוא הולך הביתה ובדרך קונה בירה בעשרים וארבע שבע שפתוח כל הזמן והולך הביתה ומפעיל מפזר חום שקנה במקס סטוק והוא יושב בבוקסר מול משחק של מנצ'סטר ומרגיש מעין עולם הבא

—

אדם רוצה להיות סמי הכבאי אבל קוראים לו איתי הוא בן שלש וחצי הוא רוצה להיות גיבור להציל את העיירה לנהוג באוטו האדום אבל אמא שלו שמה לו סינר ואומרת לו אם לא תתנהג יפה לא תקבל מיץ

הוא רוצה מיץ אז הוא שותק מתנהג יפה ומשלב ידיים ובגלל שהוא ילד טוב אף אחד לא מתייחס אליו וגם כשמוטי לוקח לו את המגרפה ונותן לו מכה הוא לא אומר כלום ורק כשכולם יוצאים הביתה הוא מדמיין שהכל נשרף

—

אדם רוצה למצוא מישהי לצאת איתה להיות חברים להתנשק איתה בתחילת השנה האזרחית החדשה אבל קוראים לו גד יעקובוביץ' והוא שמיניסט בישיבה תיכונית של דוסים ואצלם אף אחד לא יודע אפילו מה התאריך ומי שיודע מה התאריך לא מייחס לזה משמעות

וגם גד יעקובוביץ' לא מייחס לזה משמעות רק קרא על זה באינטרנט, אבל הגוף כָּמֵהַ מאד

ובכן מה הוא עושה הוא יוצא אחרי סדר ערב ונוסע בטרמפים לעיר ושם הוא הולך לאיזו מסיבת רחוב שהוא מוצא ומוריד את הכיפה ומזיז את הגוף שלו במגושמות חיננית ומקווה שמישהי תראה אותו, ובו זמנית מקווה שאף מישהי לא תראה אותו כי אם כן הוא לא יֵדע מה לעשות,

ופתאום הוא שומע קול קורא יעקובוביץ', יעקובוביץ', והוא מסתובב ורואה את נחמה שהיא הפוחחת של היישוב והיא אומרת יא אללה, יעקובוביץ' לא הייתי מאמינה מה אתה עושה פה, רוקד, סילבסטר וזה,

והוא מסתכל עליה וחושב מהר ואומר לא, לא, התבלבלת, אני רק נראה כמו אבל באמת אני נובי גוד

—

אדם רוצה להיות חברותי וקול ומגניב לשבת עם החבר'ה בספסל האחורי באוטובוס אבל קוראים לו יהושע רוזנבלט הוא בן 82 גר ברחביה מה שמכונה זקן נרגן והוא יודע שאת החיים האלה הוא כבר לא יחיה אחרת

ובכן מה הוא עושה באיזה יום ראשון אחד הוא קם בבוקר לובש שחורים הולך תופש קו 32 יושב מאחור נוסע למכולת אחרת ששם אף אחד לא מכיר אותו ושם הוא קונה כיכר לחם ואומר למוכר מה שלומך ובוקר טוב, וכשהוא יוצא הוא שומע את המוכר אומר לעובד שלו ראית יוסף איזה זקן נחמד