א.
הרב'ה מקוצק אמר שאלוהים נמצא היכן שנותנים לו להיכנס, אבל פעם אחת אלוהים הגיע לסוכה של משפחת מלאכי יחד עם כל החבר'ה מהיישוב וכשהגיע כבר לא היה בפנים מקום לאף אחד, והוא עמד בחוץ בזמן שבפנים ראו בארסה נגד מנצ'סטר סיטי ואז איתן מלאכי ראה אותו ואמר לו בוא בוא, תיכנס, ואמר ליוסי, יוסי, תעשה לאלוהים מקום, הנה אחי, תשב, בדיוק הנה, סיגריה? ואמר לאורן, אורן, תביא לו מהבירה שלך, ואלוהים ישב שם בזמן שמסי הבקיע שלושער לעשרת השחקנים של מנצ'סטר, וכשכולם היו באקסטזה דתית הייתה לאלוהים לרגע חוויה חוץ-חוץ גופית, כי אין לו גוף ואין לו דמות הגוף, והוא הסתכל על עצמו מלמעלה דרך החורים בסכך ולא היה בטוח אם הוא נמצא שם או לא.
ב.
ר' נחמן אמר כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר שלא יתפחד כלל אבל ר' נחמן לא היה צריך לשיר את השיר הזה בעיניים עצומות בסעודה שלישית סניפית כשהוא יושב מול מעיין שהיא אולי הכי יפה מכל הבנות בשבט ור' נחמן לא היה צריך להציץ מבין העיניים בשביל לראות אותה מתרגשת ור' נחמן לא היה צריך לאזור אומץ ולגשת אליה ולהציע ללוות אותה הביתה אחרי הבדלה כי אם היה צריך כנראה היה יודע שבין שני הקצוות של הסניף אין אפילו גשר צר וצריך לקפוץ למים ואי אפשר כלל שלא להתפחד וכנראה שעל זה אמר ר' נחמן הלב מתגעגע על המעיין אבל אף פעם לא מגיע
ג.
ואחרי שהלב התגעגע על המעיין הרבה הוא אמר לעצמו אין יאוש בעולם כלל וניגש לחבורה ההיא של הבנות המצחקקות שאי אפשר להבקיע אותה ופרץ לעצמו דרך ושאל את מעיין ישירות אם אפשר ללוות אותה אבל בגלל שלא היה לו נעים הוא ניסה להעביר את זה בנונשלנטיות ואמר משהו בסגנון 'היי מעיין תקשיבי שנינו הולכים לאותו כיוון אז אולי נלך ביחד' ומעיין אמרה לו בלי להתבלבל 'אני לא בעניין שלך' וכל הבנות צחקקו כדרכן והלב התבלבל ונבוך ואמר 'נכון את וואלה וזה אבל לא לזאת הייתה כוונתי'
וחן אמרה 'אני יכולה ללכת איתך אם אתה רוצה' והלב לא רצה לצאת אידיוט אז הוא אמר 'אה אוקיי' ככה בלי אינטונציה כי הוא לא שם לב אליה אף פעם ואחר כך כשהוא ליווה אותה הביתה אז חן פטפטה כל הדרך לילות שלמים וזה היה דווקא נחמד ואם ר' נחמן היה רואה את זה הוא היה אומר שאיש הישראלי צריך למצוא את החן בכל דבר ואיך יצא איתה לא סיפר ובסוף יצאו
ד.
הרמ"א כתב שלא יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה' יתברך אבל הרמ"א כתב על לקום מוקדם בבוקר וכנראה לא הכיר את אהוד יעקובוביץ' אלוף השלשות שבחר ללכת לזקנה ממול ולדבר איתה על מה שיש בטלוויזיה במקום ללכת לשחק כדורסל וכשמישהו אמר לו תגיד לי מה אתה משועמם היא בכל מקרה לא זוכרת את מה שאתה אומר לה אז אהוד אמר 'נכון, נכון' וזהו
ה.
הרב'ה מקוצק אמר גם שאין שלם מלב שבור וההוכחה לכך היא שביום אחד בתחילת חשוון כשלב שיחק כדורסל עם שבט הרא"ה אז רועי דחף אותו בנסיון לתפוס ריבאונד ולב נפל אחורה ושם יד כדי לבלום את הנפילה והיד שלו נשברה והוא הלך לטר"ם ועשו לו שם גבס לבן וחלק ויפה ואחר כך חן באה וציירה לו בקטן לב על המאחורה של הגבס במקום שלא רואים ואי אפשר למחוק וכשהורידו לו את הגבס לב ביקש לשמור את החתיכה הזאת על שולחן העבודה שלו ליד המחשב, וכל הסיפור הזה רק בא להגיד שאם הרב'ה מקוצק היה משחק כדורסל אולי הוא לא היה יושב עשרים שנה לבדו בחדר העבודה שלו ואחר כך שורף לעצמו את כל הכתבים
ו.
פעם אחת כשהיה קטן שיחק ר' מרדכי יוסף בעל 'מי השילוח' כדורגל בגן סאקר ופתאום באמצע המשחק הוא הכשיל במכוון ילד מהקבוצה השניה, כולם צעקו 'פאוול, פאוול' ומישהו מהקבוצה שלו שאל תגיד למה עשית את זה, אז מי השילוח אמר לו זה מה שהקב"ה רצה ממני באותו רגע, והמישהו אמר לא, אבל למה, ומי השילוח אמר סתם, עבירה לשמה, ומאז אף אחד לא רצה לשחק עם מי השילוח כי בלי חוקים זה נחמד אבל תכל'ס זה הורס את כל המשחק. וכך עבר מלא זמן שהוא הסתכל מבחוץ על המשחקים בגן סאקר, עד שבאו תלמידי הרב שג"ר והוסיפו אותו לקבוצה שלהם שהיא לא בדיוק קבוצה אבל למה להיות קטנוניים
נהדר. בעיקר מי השילוח בגן סאקר.
יפה. אהבתי את המשחקיות בכתיבה. עושה חשק להמציא עוד כאלו
גיחי גיחי