חזל"ש

לפעמים אדם טועה. הוא רוצה להגיד שזה לא בכוונה, אבל לפעמים זה כן בכוונה. לפעמים, נניח, הוא יושב עם החבר'ה בחמישי בערב והשעה כבר שתיים עשרה וחצי והוא יודע שיפעת מחכה לו בבית אבל הוא ממשיך, כי כיף לו, והוא רוצה לסגת אבל לא באמת, וכשהוא מגיע בשתיים וחצי בלילה הביתה, חצי שיכור, הוא מקווה שיפעת כבר ישנה אבל היא לא, רק שוכבת עם הגב אליו ועם הפנים לקיר, ושותקת.

והוא אומר לה יפיתי, ככה הוא אומר לה, יפיתי מה שלומך, והיא שותקת, והוא אומר לה יפעתוש אני מצטער, נסחפתי, והיא שותקת, והוא אומר לה אני מבטיח שזה לא יקרה שוב, והיא שותקת. והוא רוצה להגיד לה מה את שותקת, תגידי משהו, אבל יודע שגם בפעם הקודמת הוא הצטער והתעניין בשלומה והבטיח שזה לא יקרה שוב, וזה קרה, והיא עם הגב אליו, והוא שיכור, והשעה שתיים בלילה, והיא עדיין ערה, והוא נרדם.

ובבוקר כשהוא קם היא עדיין כועסת אפילו פי כמה, והוא הולך לשוק לקניות לשבת כי השבת מגיעה ירצו או לא, וחוזר עם פרחים ועם בזיליקום טרי שהיא אוהבת, והיא עדיין כועסת אבל כבר אומרת לו 'בוא תעזור לי עם הכביסה', שזה אומר שהיא אוהבת אותו, בעצם, כי היא מתייחסת אליו, וכי החיים צריכים להתנהל, ואחר כך הוא אומר לה אם אפשר לעזור עם החלות, או עם המיחם, או עם לגהץ להכין נרות לערוך את השולחן טוב טוב הנה רק אל תדרכי איפה שרטוב אבל בכיף, לחמם לך את המגבות?

וככה כל יום שישי הם מדברים אבל לא באמת מדברים. כלומר מדברים על ענייני שגרה, ונעזרים ומבקשים ושואלים אם חסר מלח, ומעליהם מרחף הלילה האחרון כמו עיט שוחר לנבלה ומחכה לשעת כושר, והם מתנהגים כאילו דבר לא קרה אבל באמת כל מילה נטענת בכל כך הרבה משמעות, כי מי שאומר 'אפשר את המלח' ביום יום, אז זה כלום, זה סתם, וכשמישהו אומר 'אפשר את המלח' אחרי ריב גדול, אז זה אומר שהחיים שבים לאט לאט למסלולם.

וככה בפרשות שלנו, ויקהל־פקודי, קצת עם אלוהים ועם ישראל. פרשה לפני זה בני ישראל בגדו באלוהים בחטא העגל, ובפרשה שלאחריה אנחנו ממשיכים כאילו דבר לא אירע, במין רשימה מונוטונית שכבר שמענו את כולה בפרשיות שלפני חטא העגל. אבל לפני חטא העגל זו הייתה סתם, רשימת דברים לעשות. ואחרי חטא העגל זה נטען בהמון משמעות אחרת, של מאמץ, מצד בני ישראל ומהצד של אלוהים, לחזור לשגרה ולהמשיך הלאה.

ולא שהכל מסתדר, ככה יפעת אומרת לו אחר כך, בשבת, שלא תחשוב שסלחתי לך, שלא תחשוב שהנה חזרנו לשגרה והכל הכל בסדר הכל מושלם הנה האישה היפה שלי משלבת רגל על רגל קוראת עיתון. עדיין אתה צריך לבקש סליחה ולהתחרט, ועדיין אתה צריך לסגת אחורה ובפעם הבאה פשוט לחזור הביתה לפני שמתחילים לשתות, ועדיין יש לי בלב עליך ואתה צריך לכפר על מה שעשית, אבל מה אני אעשה ואני אוהבת אותך.

והאמת היא שהיא לא אומרת 'אני אוהבת אותך'. רק אומרת 'אבל מה אני אעשה', ואדם יודע שהיא יודעת שהוא יודע שבעצם, היא אוהבת אותו למרות שהוא כזה, ושבסוף, בסוף, הזוגיות שלהם תהיה בסדר.

___
בתמונה: ספויילר.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “חזל"ש

  1. אהבתי מה שכתבת. אבל מעבר לפינה חיכתה לי הפתעה, פנינה של ממש. למרות שצהריים וטרם סיימתי להכין מערכי שיעור, והסירים הריקים על השיש כבר ממתינים שאמלא אותם לקראת ילדיי שבקרוב ממש ישובו, מורעבים כתמיד, נכנסתי לעוד רגע של נחת-קריאה אל הביקורת שכתבת על "מי שנפלה עליו מפולת". השם של הספר נצנץ לי, וכהרף עין צללתי למערת קסמים. נפלא ביותר. איזה כיף לגלות כך משורר. תודה תודה!
    עדיין ניתן להזמין את הספר דרכך?

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s