ביוב | לפרשיות תזריע־מצורע

פרשת תזריע מצורע השבת ואני, למרות ששבת קיץ, עדיין לא סיימתי להכין את העוגה ולא הספקתי לכתוב על זלדה (זה למוצאי שבת יחכה), וגם לכתוב על הפרשה לא הספקתי למרות שרציתי, כי בחיי, איזו פרשה מהממת זו הפרשה הזו.

כי אתם מבינים, כשהייתי רווק (וסליחה ממשה רט, שחושב שמערכת יחסים בין אדם ואלוהים שונה באופן מהותי ממערכת יחסים בין אדם ואשתו), כשהייתי רווק חשבתי שמה היא זוגיות, חשבתי שזוגיות היא מענה רוחני לבדידות שהייתה שורה עלי, וחשבתי שזוגיות היא כמו מפגש שכזה, שבו אדם יוצא מביתו ומתהדר במחלצותיו והולך להיפגש עם מישהי והם משוחחים.


ולפעמים, חשבתי, לפעמים הם משוחחים בכה (כלומר בבית קפה) ולפעמים בכה (כלומר, בטיול זוגי לסטף), אבל תכלית הדבר היא שהם משוחחים. כלומר שהקשר הוא עניין שבו אדם יוצא רגע מקונכייתו ופוגש אדם אחר, אבל שרוב העניין של קשר זוגי הוא במילים ובמפגש נפשות. כך חשבתי ואף קראתי סופרים שכתבו את זה בדיוק ובדרך הזו הלכתי.

אבל אחר כך הבנתי, בתהליך ארוך, מה היא זוגיות. כלומר היא גם מפגש נשמות ומענה לבדידות והתאמה שלמעלה מטעם ודעת, אבל גם, הנה למשל, יושב אדם על הספה בביתו וקורא עיתון, באה זוגתו שתחיה וסופקת כפיים ואומרת 'יא, כמה נחמד ונעים החצ'קון הזה!' ובלי לחשוב פעמיים שולחת יד ומוציאה דם וזוהמה ומוגלה, במחילה מכבודכם, מאי־זה פצע. למשל אחר, רוצה אדם לישב בשלווה אלא שהביוב באמבטיה עולה על גדותיו וצריך להפשיל ידיים ולבוסס קצת כדי שתחזור השלווה לבית.

ומה היא זוגיות עוד. היא ללכת לאיקאה לקנות שולחן, היא לשטוף את הבית פעמיים ושלש, היא לבשל שניכם במהלך כל יום שישי במטבח שאין בו מקום לשניים, במין ריקוד מוזר שבו אתה, בג'ינס משומש, עומד על רגל אחת ומניף דגים באוויר וזוגתך שתחיה מתכופפת אל התנור לבדוק אם התרכך הסלק, ובתווך קליפות תפוחי אדמה ושאריות שמן מטפטפות על הכל. זו היא זוגיות.

וכך גם בעניינים שבין אדם ואלוהיו. למשל הגוף, שהוא גוף ואנחנו בני אדם שכמונו, חושבים השמיים שמיים לה' והארץ נתנה לבני אדם. ואנחנו כשאומרים לנו דת ואלוהים אנחנו חושבים לבן וטהרה, וכשאומרים לנו דם ולכלוך ופצעים בעור אנחנו אומרים זה לא עניין לדת, זה מטונף מדי, גשמי מדי, מה לזה ולדת. רוחניות היא דבר נקי, ואנשים שמקורבים לאלוהים לא הולכים לשירותים.

אבל זה לא נכון. הם הולכים לשירותים. גם רבנים הולכים לשירותים.

ואת זה אנחנו לומדים בפרשה שלנו, שבה התורה מקדישה איזה מאתיים פסוקים כדי לתאר פצע כזה ופצע אחר, מוגלה כאן ושיערות לבנות כאן. כי ככה זה זוגיות. ועכשיו תסלחו לי שאני מפסיק כי העוגה בדיוק תפחה ואם לא אוציא אותה עכשיו, ובכן, עזבו. לא צריך לבכות על החלב לפני שהוא נשפך. שבת שלום שתהיה.

__
(יש עוד מקום בסדנאות שלי ובאמצע השבוע הבא המחיר יעלה, אז בואו עכשיו לפני שהוא עולה, כי חבל, לא?).

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “ביוב | לפרשיות תזריע־מצורע

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s