יומן מסע ארה"ב. חלק ב': הגרנד קניון, וגם וגאס.

השעה 23:50 בלאס וגאס, נבדה. אני חושב שאני היחיד במלון הזה שנמצא בחדר עכשיו. העיר מתעוררת בסביבות שש בערב; לפני כן חם מדי. מהחדר שלנו במלון רואים את כל הצד הלא נכון של העיר. זה היום ה21 של הטיול.

א. פלגסטף, אריזונה, שם היינו הבוקר, היא עיר יפה, נינוחה במידה, שממוקמת על כביש 66 המיתולוגי שחיבר – שעדיין מחבר – בין שיקאגו ולוס אנגל'ס, כלומר בין החוף המזרחי (בערך) לחוף המערבי. הוא הפך להיות הכביש, בה"א הידיעה, ותמיד היה לי החלום לנסוע אותו. למעשה, זה היה החלום שלי. החלום שהייתי מספר כשהיו שואלים אותי 'מה החלום שלך?'. היום נסענו עליו קצת, מפלגסטף לוויליאמס. הצטלמנו.

יש משהו מוזר בלהגשים חלום כזה. הכביש חוגג את היותו מיתולוגי. השלטים, הכובעים, החולצות העצומות שאמריקאים אוהבים לקנות כמזכרות בכל חנות – אפילו העיירות משחזרות את ימי היות הכביש הזה אחד העורקים הראשיים של המדינה. זה היה כמו להגשים חלום, אבל כשהחלום מודע להיותו חלום, ומתלהב בעצמו מזה שאתה שם ומגשים אותו. אחר כך נסענו לגרנד קניון, לראות על מה ולמה המהומה.

ב. בכניסה לגרנד קניון יושבות שלש גברות בגיל העמידה ולידן שני מעמדים של חומר מסיונרי, באנגלית ובסינית. באנגלית כתוב 'האם כדור הארץ נברא?'. הו אוכלות פירות חתוכים מתוך קופסה קטנה, מדברות ביניהן על משהו שבוודאי אינו קשור לנצרות. אמריקאים עוברים על פניהן מבלי לעצור. דווקא התיירים מחוץ לארץ עוצרים מדי פעם, קוראים, שואלים שאלות.

ג. הדרך לגרנד קניון היא יער אורנים יפיפה. יש אורנים גם על השפה שלו. כשהקניון מפציע הוא מפציע בכל הדרו. זאת אומרת, הוא ענק. זה לא ערוץ עמוק, כמו שרואים בתמונות בגוגל. זה פשוט קניון עצום, מבותר כולו, מחורץ, כמעט אינסופי. כמו כל דבר באמריקה. הוא כל כך גדול עד שאין דרך אמיתית להבין עד כמה הוא גדול. במסוק, אולי, וגם זה לא.

מלבד זאת הוא מלא בתיירים. מלא מלא. מכל רחבי ארצות הברית. עברנו במגרש החנייה וניסינו למצוא כמה שיותר לוחיות רישוי: ממיין ועד ניו מקסיקו, מוושינגטון ועד פלורידה, כולם מגיעים לגרנד קניון. מעטים יורדים לתוכו. הרוב, גם אנחנו, הולכים על השפה, מנסים להבין מה אנחנו רואים, מצטלמים והולכים חזרה לרכב. האדם שצילם אותנו התעקש שנוריד את הכובעים, שנחייך, שיהיו כמה זוויות. זו המזכרת שלכם, הוא אמר. לא כדאי שהיא תהיה מושלמת?

בנסיעה הארוכה לוגאס חשבתי על המזכרות האלה. על סימון הוי – לראות על מה כולם מדברים, להראות שהיינו שם, להמשיך הלאה, ליעד הבא. כאילו הנופש המושלם הוא זה שבו אתה מספיק הכי הרבה דברים, שבו אתה עובד בלהיות בנופש, בלצבור כמה שיותר חוויות, ולהמשיך.

ד. במגירה של הארון במלון שלנו, בוגאס, יש תנ"ך.

ה. כל הזמן יש מוזיקה ברקע של הקזינו. אחד המנקים המבוגרים בקזינו של הMGM שר ביחד עם המוזיקה, רוקד בדרך למכונת הניקוי. זה היה רגע מחמם לב.

ו. אני לא יודע להתייחס לעיר הזו. היא עצומה. היא מופרכת. היא לא ניתנת להליכה. איזו מין בדיחה שיצאה מכלל שליטה. היא הדבר הכי מהמם חושים שפגשתי מימי.

ז. הארץ הזו, בעיקר הטבע שלה, זרים. המרחקים כאן גדולים כל כך והעיירות שטוחות ולרגע זה נראה כאילו בני האדם כאן הם רק אפיזודה זמנית, חולפת, שמתרוצצים על פני משהו שגדול מהם עשרת מונים.

ח. אולי לכן הם לוקחים מזכרות.

____________

2.

השעה 23:41 בוגאס, נוודה. ראיתי היום אנשים בכל לבוש שקיים או שלא קיים. ראיתי תיירים אמריקאים מבוגרים, מיוזעים, מדשדשים בין חנויות של לואי ויטון וגוצ'י. ראיתי אשה מבוגרת יושבת ליד מכונת מזל בשבע וחצי בבוקר ומורידה את הידית כמעט באדישות. ראיתי אדם כבן ארבעים יושב באמצע הסטריפ ומצייר את אחד הגשרים. ראיתי מאות חנויות, עשרות מלונות, ראיתי אנשים אוכלים שרימפס, נקנקיות בלחמניה, המבורגרים, פיצות, פופקורן, כל סוג מזון מהיר שמוכר לאנושות, ראיתי אנשים מחופשים ל:
א. קאובויים
ב. רובוקופ
ג. הפלאש
ד. רובוטריק שהוא בעצם מכונית שברולט
ה. רומאים עתיקים
ו. דוגמניות הלבשה תחתונה עם כנפיים
ז. פרחים
ח. נקניקיות בלחמניה

ראיתי מזרקות מים רוקדות לצלילי מוזיקת ג'אז מעובדת למעליות, ראיתי מלון שנראה כמו פריז, ומלון שנראה כמו רומא, ומלון שלא נראה כמו. ראיתי את כל סוגי הבריכות האפשריות. ראיתי פרסומים למופעים של סלין דיון, ליידי גאגא, מיוזיקל שחזור למייקל ג'קסון. ראיתי יהודי חרדי מהמר בקזינו. ראיתי משפחה של ישראלים מדברת על המופע שהם ראו הערב. ראיתי את כל סוגי צבעי הניאון. ראיתי משאיות נוסעות עם שלטי פרסומת ענקיים. ראיתי שתי מכוניות עושות רייס בלב הרחוב הראשי של וגאס. ראיתי, אני חושב, פרסומת לכל דבר שהמערב מגדיר בתור 'כיף', במחיר סביר (אם לא מבצע) ובנגישות יחסית. כיף, כמובן, הוא דבר שצריך לשלם עליו.

בערב יצאנו אל העיר. וגאס תוקפת אותך שוב ושוב במראות, בקולות, באנשים. היא כמו פנטזיה שיצאה מכלל שליטה: כל מה שתרצה, יהיה כאן. הימורים, כסף, מין, אוכל, בריכות, לונה פארק, מופעים – חווית הכיף האולטימטיבית, והכיף הזה לא מרפה ממך לרגע, הוא לא נחמד אליך או מתחנף, כמו שמלכודות תיירים עושות בכל מקום אחר. לא, הוא מכונה. הוא מתקיים גם בלעדיך, ואתה צריך להתמסר אליו. לחוות אותו, את הכיף הזה, כמו שראית בכל הסרטים בעולם.

מדהים איך וגאס זהה לעצמה. תואמת לסרטים שבהם היא משחקת, או לסדרות שמתרחשות בה. ערים אחרות שהייתי בהן עברו איזה שינוי בצילום הקולנועי, אבל וגאס – לפחות הסטריפ – זהה לעצמה לחלוטין. אנשים עושים את הדברים שנאמר להם שהם צריכים לעשות. הם צופים במופעים הנכונים (אין כאן מופעים לא נכונים. כולם 'המופעים הטובים ביותר בוגאס'), הם מצטלמים, הם הולכים לחנות של קוקה קולה או M&M, הם מתכננים את החופשה הזו חודשים מראש, ועכשיו הם הולכים בתכליתיות ממקום למקום ועושים לעצמם כיף. כולם יודעים לאן ללכת ומה לראות. הם מזמינים מוניות בשורות ארוכות מפתח המלון, נוסעים לכאן ולשם ובחזרה. מבזבזים כמות כסף שיכלה להספיק לשלשה חודשים, לארבעה, לחמישה. זה לא פחות ממדהים.

זה נשמע קצת ביקורתי, אני יודע, כי וגאס מפחידה אותי. ככלל, יותר קל לי עם טבע מאשר עם עיר. מה עושים עם עיר? איך בוחרים מכל ההיצע האינסופי הזה? אבל האמת המוזרה היא שזה עובד. כיף לנו כאן. אולי אפרט על המוזרות הזו עוד קצת מחר. בכל אופן, היה לנו כיף הערב. כיף מהסוג המערבי, המוכר, אבל היה לנו כיף גם היום בצהריים. ישבנו בבריכה הריקה־מאנשים, לא משנה באיזה מלון. השמש הייתה חמה להחריד והמים היו בדיוק בטמפרטורה הנכונה. היה לנו חדר במלון להיום בערב, והעיר הייתה דבר שנמצא מאחורי חומות המלון. היא לא נזקקה לנו כדי להתרחש. זה זה, אמרתי למרב. זה הרגע שחיכינו לו. הרגע של האושר. היה לנו אחד את השנייה. לא היה לנו דבר שיטריד אותנו. לא היינו זקוקים באמת לשום דבר אחר.

מודעות פרסומת

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s