סוף והתחלה

מגדל עוז בשבילי זה אקסיות, אמר איתן לשולמן. הוא אסף אותו בצומת המצלבה בדרך לעלות על כביש בגין החדש, וכנראה היה במצב רוח דברני. אני בכלל לא יודע למה אני נוסע, הוא אמר. כאילו, מה סליחות עכשיו בשתיים עשרה בלילה, זה לא שאני קם בבוקר מניח תפילין, כן? סתם, חי את החיים, משתדל להיות בנאדם טוב, לא שותה יותר מדי לא מעשן יותר מדי, והנה אני ככה לוקח את האוטו נוסע לגוש עציון בשביל לשמוע בנות שמונה עשרה שרות 'רחמנא דעני לתבירי ליבא' כאילו זה מינימום ההמנון של הימים הנוראים.

אני חושב שיש פה מחזור שיצאתי לפחות עם חצי ממנו, הוא אמר כשהם ירדו מהרכב. יצאתי עם דפנה ועם נעם ועם שתי נועה שונות, ועם לפחות עוד כמה לדייט אחד או משהו כזה. הנועות העבירו אותי מהאחת לשניה, ושתיים מהן לא ידעו בכלל על האחרות, והיה איזה רגע שבו מישהי אמרה עלי משהו למישהי אחרת בארוחת צהריים, ומישהי שלישית פתאום נדחפה לדיון ואמרה 'אה, איתן? יצאתי איתו פעם', וככה הכל התגלה. מצחיק, לא? לא מצחיק?

איזה דפנה, אמר שולמן, דפנה בן-לולו? קטעים, הייתי איתה בסמינריון של גשר. דווקא חמודה. הם הכינו קפה במטבחון הקטן של הרצוג. שולמן אמר שהוא בעצמו לומד בהרצוג של הבנים אז זה בסדר.

ומה אם שיר תהיה שם, אמר איתן פתאום. מה אני אעשה? לפני חודשיים היא אמרה לי סופית שלא, והנה עכשיו אנחנו נפגשים.

כנראה שלא תראה אותה בכלל, אמר שולמן וקילל: הוא ערבב את הקפה השחור והקפה השפריץ לו על החולצה המכופתרת, והוא הוציא ניירות לניגוב ידיים והרטיב אותם וניסה לנסות את השחור מהחולצה. עזוב, הוא אמר, יש כאן עזרת גברים פצפונת עם מחיצה ועם מדרגות ייעודיות, ואתה בא, נכנס, אומר סליחות, יוצא, זה הכל.

כן, אני יודע, אמר איתן.

אני לא יודע מה אני עושה כאן, הוא לחש לשולמן כשהם עלו למעלה. אני לא יודע מה אני עושה כאן, הוא כתב לשולמן בוואסטאפ כשהחזן התחיל אשרי. אני גם לא יודע מה אתה עושה כאן, כתב לו שולמן חזרה. מראש הייתי בשוק שאתה רוצה ללכת לסליחות במגדל עוז, כאילו היה ברור לי שאתה רוצה לראות את שיר, אבל אתה כל כך נלחץ מזה שברור לי שלא תפגש איתה ביוזמתך, אז מה אתה עושה כאן בכלל.

אני לא יודע, אמר איתן.

כשהבנות התחילו לשיר 'השיבנו' הם יצאו לגג. זה ממש מוזר, אמר שולמן. כאילו, זה ממש מוזר. מה אני עושה פה בכלל.
מה, אמר איתן. זה משפט שלי.
כל הסיפור, אמר שולמן. הבנות, הבנים, עזרת הגברים, עזרת הנשים. כאילו מלכתחילה מה הן צריכות אותנו בשביל הסליחות שלהן. ואם הן צריכות מניין, למה יש פה איזה מאה בנים. זה כאילו הבנים גילו שיש מניין סליחות יפה ובאו לנסות לספוג קצת התרגשות או כוונה, ותכל'ס מה אנחנו קשורים. סתם תופסים טרמפ על סיפור של מישהו אחר.

הם בהו לרגע באלון שבות שמעבר להר. הרוח הייתה קרה, אבל רוחות תמיד קרות בגוש עציון.
שיר לא עונה לי, אמר איתן.
מה אתה שולח לה הודעה בכלל, אמר שולמן.
ככה, זה לא מנומס לעבור ליד הבית שלה ולא להגיד שלום, אמר איתן.
אולי היא מרגישה שנכנסת לה לבית בלי הזמנה, אמר שולמן.
אולי היא פשוט לא ראתה את ההודעה, אמר איתן. היא מהאלה שהוי שלהם לא כחול בוואטסאפ.

הפלאפון שלו השמיע צליל של קבלת הודעה. הנה היא ראתה, אמר שולמן. איתן הסתכל במכשיר. כן, היא ראתה, הוא אמר. היא שלחה לי 'היי איתן מה קורה, אני שמחה שאתה בסליחות, מקווה שהיה לך משמעותי'.
היא בעניין שלך, אמר שולמן. היא כותבת 'שמחה שאתה בסליחות', שזה כמו 'שמחה שאתה כאן'.
היא לא, אמר איתן, היא מסתלבטת עלי. 'שמחה שאתה בסליחות'. היא כאילו אומרת אני יודעת שאתה מחפף כל השנה אבל לפחות משהו מהיהדות שלך נשאר. אם היא הייתה בעניין היא הייתה אומרת 'בוא ניפגש'.
אולי היא משאירה לך את הבחירה, אמר שולמן.
היא לא הטיפוס, אמר איתן. לא ככה.

כשהם יצאו מעזרת הגברים הייתה השעה אחת ורבע. בבית המדרש ישבו בנות המדרשה ושרו שירי נשמה. האורחים זלגו החוצה לאט לאט.

שיר חיכתה להם מחוץ לדלת של עזרת הגברים ביחד עם עוד חברה שלה. איתן שלומיאן, היא אמרה. מי היה מאמין שאני אראה אותך בסליחות, ועוד של מגדל עוז.
היי שיר מה המצב, אמר איתן. זה חבר שלי שולמן.
היי, אמר שולמן. אני שולמן.
היי שולמן, אני שיר, אמרה שיר. זו חברה שלי, נועה.
אמרתי לך שלכולן קוראים נועה, לחש לו איתן. שולמן לא הקשיב: הכתם השחור שעל החולצה המכופתרת שלו בלט לו בפתאומיות. אף אחד לא הסתכל עליו בכלל.
מה אתה עושה כאן, אמרה שיר.
אני לא יודע, אמר איתן. הוא סידר את הכיפה על השיער. ושוב סידר. ופתח וסגר את הסיכה של הכיפה. באתי להגיד סליחות, אני מניח.

אני סולחת, אמרה שיר.
סתם, צוחקת איתך, היא הוסיפה. לא שיש לי על מה לסלוח. מה איתך השנה? עדיין בדירה ההיא בארנון?
אני מתחיל תואר בעברית, אמר איתן. מדעי המחשב.
וואלה, אמרה שיר.
וואלה, אמר איתן.
טוב אז תהנה, אמרה שיר. אני חייבת לזוז. היא הצביעה על נועה. הטרמפ שלי מחכה לי, היא אמרה. טוב לראות אותך!

טוב, זה היה סתמי למדי, אמר איתן לשולמן כשהם חזרו לרכב. כל הסיפור הזה בשביל מה? בשביל להגיד 'וואלה', 'טוב לראות אותך', בשביל זה נסעתי בשתיים עשרה בלילה למגדל עוז?
שולמן עדיין היה עסוק בכתם הקפה שלו. חשבתי שנסעת בשביל להגיד סליחות, הוא אמר.
מה סליחות, אמר איתן, מה הקשר אלי. אתה ראית אותי מתרגש מהניגונים? בוכה בשמע קולינו? די, זהו, אף פעם לא הייתי בעניין, הוא אמר.

הם נסעו בבגין החדש ולכן הנסיעה ממגדל עוז ועד למגרש העפר שמתחת למסעדת 'אמא' לקחה להם בדיוק עשרים וחמש דקות. אני מצטער על שיר, אמר שולמן. עזוב שטויות, אמר איתן. ממילא זה לא היה עובד בחיים. היא באה למגדל עוז להגיד סליחות למרות שהיא כבר שלש שנים לא שם. היא יותר מדי דוסית. אני, אם אני נזכר להניח תפילין חמש דקות לפני שקיעה אני במצב טוב. וחוצמיזה היא לא בעניין שלי ואני לא יודע אם אני באמת בעניין שלה. זה פשוט הלבד הזה בתחילת שנה, אתה מבין? כשאתה יותר מדי לבד, אפילו האופציה הכי מופרכת מתחילה להשמע לך הגיונית. עזוב, די. שנה חדשה, התחלות חדשות, זה כבר מאחורי.

אני מבין, אמר שולמן, למרות שלא הבין. הוא טפח לאיתן על השכם והתחיל ללכת לכיוון הדירה שלו. אחר כך הסתובב כאילו נזכר במשהו.
תגיד, הוא אמר, אתה מכיר את החברה שלה? מה שמה, נועה?
אני יודע מי היא, אמר איתן. אכלתי איתה פעם. למה, אתה בעניין?
נראה לי, אמר שולמן. אתה יכול להשיג את המספר שלה?
אני יכול לבקש משיר, אמר איתן. הוא חייך בלי לשים לב. יאללה, אני אבקש בשבילך.
אתה אח על מלא, אמר שולמן. הוא הסתובב חזרה. זה הזמן, הוא אמר לעצמו. שנה חדשה, התחלות חדשות.

——-
(יש כמות יפה של סדנאות חדשות השנה, אפשר לראות אותן באתר שלהן, או לשלוח אלי מסר אישי ואחזור אליכן)

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “סוף והתחלה

  1. שמחתי לראות אתכם בסליחות הערב! האמת שהיה לי קשה לעקוב אחרי הטיול שלכם בחול. משום מה אני לא מסוגלת לדמיין שהייית בארהב. לא מסתדר לי.
    טוב שחזרתם
    (למרות שאני לא באמת מכירה אותך בכלל..!)
    שנה טובה
    >

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s