רגע. מנסים.

(רגע, שימו את זה ברקע:

יופי, עכשיו לקרוא)

1.
לפני שמונה שנים בערך רציתי לפתוח בלוג. אמא שלי אמרה לי שבלוג הוא לא רעיון טוב. שהיא לא אוהבת את הרעיון. היא חשבה שבלוג זה יומן אישי, וחשבה לעצמה מה יקרה, בעצם, כשהבן שלה יתחיל להחצין את החיים שלו בעולם. לקח לי זמן להסביר שבלוג לא חייב להיות חושפני – למעשה, שהוא יכול להיות בדיוק ההפך. שבאיזשהו מקום הוא יכול להיות המקום היחיד שבו אני כותב לעצמי, בלי לדעת מי קורא אותי ואיך. אחר כך פתחתי את הבלוג הזה, וקראתי לו הכריכה האחורית. בהתחלה הייתי מפרסם לינקים לפוסטים בפייסבוק, אחר כך הפסקתי.

2.
באיזשהו שלב הכתיבה שלי עברה כולה לפייסבוק. זה דבר די הגיוני, למען האמת. כולם שם. לא 'כולם', אני מתכוון – השאלה מי שם ומי לא שם היא שאלה ששווה להתעסק בה – אבל אנשים שם. קוראים. יש משהו מבורך ביכולת לתקשר במהירות שכזו. לכתוב סיפור והופ, לראות אותו מתממש מול הקוראים, לראות אותם מגיבים, לשמוע אותם.

זה ממכר. כמובן.

עברתי כברת דרך בשמונה השנים האלה. פעם הייתי כותב כאן רק שירה. אחר כך הגיעו הגיגים על פרשת שבוע. ביקורות ספרים שכתבתי. מאמרים על דת. רק אחרי הרבה פוסטים התחילו להגיע הסיפורים, אי שם ב2015. היו סיפורים גם לפני כן, כמובן, אבל לא כאלה שנכתבו לבלוג במיוחד, או לפייסבוק במיוחד. אלה היו סיפורים שנכתבו בשביל – אין לי מושג בשביל מי, למען האמת. את רובם כתבתי במחשב הטושיבה הישן שלי, ששרד שמונה שנים והמקשים שלו נשחקו לחלוטין מרוב שימוש. תשעים אחוז מהטקסטים פורסמו בהתחלה בפייסבוק. הפייסבוק שאב הכל.

3.
אני עובר לאחרונה איזה תהליך מול הסדנאות שלי. אם פעם הייתי חסיד גדול של סדנאות טכניות מאוד, יעילות מאוד, מדוייקות מאוד בהגדרות שלהן ובהכוונה שלהן, קרה המקרה ומצאתי את עצמי עם ארבע סדנאות כתיבה יוצרת בסבב הנוכחי. וכשהתחלתי לעבוד עם הסדנאות האלה, ולנסות להבין מה אני רוצה שיקרה בהם, פתאום נסדק בי איזה משהו והתפרץ.

מה שקרה הוא שפתאום הרגשתי שאני יכול לדבר בהן על מה שמעניין אותי באמת בכתיבה. ומה שבאמת מעניין אותי בכתיבה הוא, באופן מוזר, לא הצורה שבה אני כותב אלא התוכן שאני כותב, והליכי היצירה של הכתיבה הזו, והצורה בה אפשר ליצוק את התוכן הזה למילים. אני לא אוהב – אמרתי השבוע לאליהו, כפרה עליו –  אני לא אוהב כשהספרות מתעסקת בעצמה. אני לא אוהב כשהיא פונה פנימה ומנסה לבחון את הגבולות שלה. אני רוצה שהתוכן יפנה פנימה ויגיד – אין לי שום דרך אחרת לספר את הסיפור הזה חוץ מקו זמן לא ליניארי. בואו ננסה. מעניין אותי לבחון מחשבות, להתבונן, להתעכב. מעניין אותי היצירה כיצירה. אלה הדברים שמעניינים אותי.

זה ישמע בנאלי להחריד, אבל מעניין אותי העולם שאני חי בו.

4.
אני עוקב כבר זמן מה אחרי כמה בלוגים. כן, אני יודע, כל הרשת שמחוץ לפייסבוק מתה. אף אחד לא קורא, אבל הנה, אני קורא את שאול אמסטרדמסקי, ואת מרית בן ישראל, ואת הסולידית (לא נותן קישור, כי זה סוג אחר של בלוג), ואת מיטל שרון, ואני שמח מאוד עם כל פוסט חדש שהם מפרסמים, כי אני מרגיש שיש פה משהו אחר. משהו שאין לי בפייסבוק. איזו הצצה למחשבות של אדם אחר, ולחוויות שלו, שילוב של מאמר ומסה וסיפור, וזה נפלא.

ואני מקנא. כלומר, ביכולת שלהם לכתוב על עצמם. להציג את המחשבות שלהם במפורש. אני מקנא ביכולת לכתוב פוסט ארוך, לחשוב על נושא, לעבד אותו. לא שאני לא עושה את זה כל הזמן, אבל אולי כדאי להציב את הדברים על השולחן: אני מקנא בזה שיש להם בלוג בלי נושא אמיתי. שהם כותבים מה שבא להם, על מה שבא להם, איך שבא להם. ואני מקנא סתם, כי גם לי יש פייסבוק וגם לי יש בלוג.

בכל אופן, אחרי המחשבה שאולי הגיע הזמן לחזור לכתוב כמו בנאדם, הבנתי שזה לא יכול לקרות בפייסבוק. שאין לי את המשך הנכון לקריאה. ההתעכבות. היכולת לפרוש דברים עד הסוף. שאני חושב, איך לומר, קצר מדי. וחשבתי שאולי הגיע הזמן להקים את הבלוג הזה לתחייה. אבל באמת. לחזור קצת ולכתוב בו את הדברים שמעסיקים אותי, שאני מתעניין בהם, שיש להם הקשר לחיים שלי שהוא לאו דווקא ההקשר של הפייסבוק. אני מרגיש שיש כאן יותר שקט ויותר נחת, שאפשר לכתוב כאן דברים אחרים.

5.

אז רגע, מנסים.

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “רגע. מנסים.

  1. תמיד נהנה לקרוא אותך. באופן אישי הרבה פעמים אני רוצה לכתוב, אבל תמיד מרגיש שהפייסבוק לא מתאים לדברים עמוקים, שזה יותר מדי כיכר השוק. מצד שני כולם אומרים שבלוגים זה משהו ששייך לעבר. אם אתה באמת חוזר לכאן, אני מקווה שזה אומר משהו.

  2. אני לא בפייסבוק בכלל. ולא בשום רשת חברתית אחרת, אז כיף שאתה חוזר לפה עם יותר מרץ.
    קיבלת מתנה ענקית, וכיף שאתה משתף בה אותנו.

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s