(בפרטיות גמורה, איש המקצוע המפורסם והנחשב מחכה לתורו אצל האורולוג)

ומה שהוא חשב, מה שהוא חשב היה מה יקרה אם לפעמים כשהוא מדביק לינקים בניוזלטר שלו (שהוא שולח ללקוחות שלו, לקוחות עסקיים מכובדים בהחלט שמחפשים ליווי שיווקי אצל מישהו, מישהו שהוא כל כך טוב עד שאי אפשר לקבוע איתו פגישה בזמן הקרוב רק בעוד חצי שנה), במקרה הוא ישכח להעתיק את הלינק הראשון וכך בעצם מה שיקרה הוא שהלקוחות יקבלו ניוזלטר עם לינק שמפנה ל'ראיון שנעשה איתי בוידאו־בלוג של עומר לחיאני' אבל כשהם ילחצו על זה הם יקבלו לינק שמפנה לאתר של ד"ר עמוס, טיפול יעיל בשלפוחית רגיזה.

או גרוע מזה, הם יקבלו לינקים שיפנו אותם לחיפושים האישיים־בהחלט שהוא עושה (שאין לפורטם כי רבים הם), וכך כולם, כל העשרים אלף מנויים, יפתחו בזה אחר זה את הלינק ויראו לינק אלוהים שישמור, ומה הם יחשבו אז.

ואולי גרוע מזה הוא חושב, אולי כל זה כבר קרה ובעצם הלקוחות שלו, שמגיעים אליו לעזרה שיווקית, בעצם לחצו על לינק שהוא בעצמו לא לחץ, וכשהם לחצו הם הגיעו לאתר של ד"ר עמוס, ובהתחלה חשבו 'מה לעזאזל' ואחר כך חשבו עליו, על איש המקצוע שהוא, לא בתור איש ולא בתור מקצוע אלא בתור אדם שיש לו שלפוחית רגיזה, כלומר שהוא הפך מלהיות 'מקצועי' (על כל מה שזה אומר, כלומר שהוא חד והוגן ושומר על הזמן ועל הכללים) ל'מישהו עם בעיית שליטה בסוגרים'.

ולמרות שאנשים מחבבים בני אדם ולא מקצועות בכל זאת יש משהו ביכולת להתגבר על הגוף שאנשים אומרים לעצמם הוא, הוא לא סתם, הוא מקצועי, כאילו המקצוע הצליח לכסות את מערומיו, אם מותר להשתמש בביטוי הזה בהקשר הזה. ולא סתם אנשי עסקים הולכים עם חליפה כי החליפה מאחדת את הכל, כאילו אין גוף מתחת או רגליים או בעיות גופניות, יש רק ייצוגיות. ובעבודה מעין זו אין חשוב מהייצוגיות. והוא חושב, לאחרונה יש פחות ופחות אנשים שמגיעים, אולי זה קשור לזה, כלומר אולי באמת היה ניוזלטר כזה, עם לינק כזה, מה שמסביר וכולי.

אבל בעצם מה רע בזה, הוא חושב. הרי כולנו בני אדם ומסתמא חלקם גם הם יש להם שלפוחית רגיזה. חלקם גם הם בני שישים וארבע ודברים שקורים עם הגיל קורים גם להם. ואדרבה, הם חולקים איתי איזו אחדות גורל. אבל הוא יודע שמתחת למחשבה הזו הוא מתחבאת מחשבה אחרת, שאחדות הגורל הזו היא לא אחדות גורל של הצלחה אלא של עליבות, כאילו אדם כבר לא שולט בגוף שלו, איך יוכל לשלוט במשהו אחר,

והוא חושב אם אני הייתי מקבל מייל כזה, מאיש מקצוע, מה הייתי חושב, והוא לא יודע אבל בתוך תוכו הוא יודע, כי מעבר לבגידה של הגוף יש גם בגידה של הייצוג, או התפוררות של הייצוג, ועם כמה שכולנו בני אדם, בכל זאת לפעמים אנחנו מחפשים באנשי מקצוע משהו שהוא מעבר לאנושי, שהוא מותח את גבולות הגוף אל הרוח, אל מה שמעבר לבן אדם רגיל, אנושי, ובעצם מה שהופך בני אדם לבני אדם (עם כל האירוניה וכפל המשמעות והסתירה הפנימית שבכל זה), הלא כן.

והוא חושב איך פעם, לפני שנים, כשהיה בן עשרים ושבע יצא עם מישהי שהייתה בת עשרים ושש וכך סתם, באמצע דברים, היא הפליצה. והוא זוכר איך היה בפלוץ הזה משהו שניפץ כל כך הרבה מחיצות ומחסומים ודימויים, כאילו פתאום התפוררו האיפור והעמדת הפנים שהיא בעצם טיפוס מתוקתק וכולי וכולי, והיא התגלתה במערומיה (שוב סליחה וכו'), ולמרות ההכרה בזה שגם הוא בן אדם שלפעמים מפיח (כך אמר לה, אז) היא לא הצליחה לעמוד בזה, שמצד אחד היא כך ומצד שני היא כך, והייתה כל כך נבוכה ומלאת התנצלויות וריצוי עד שהיא התרחקה ממנו, דווקא בגלל הרצון לייצר מחדש את אותה התדמית, אבל הוא כבר לא הצליח להאמין לזה וכך היא הלכה.

ואולי, הוא חושב, אולי אנחנו כולנו בעצם בורחים מההיות בני אדם, כלומר מנסים להיות בן אדם אבל לא גוף למרות שכולנו גוף, ואם גוף שיהיה דימוי של גוף, כלומר שאנשים יגידו 'הוא, לא אוכל ולא שותה ובכל זאת מתפקד' או 'אני מעשן כי אני מפחד מהמוות' או 'אני שותה כדי שאוכל לחיות בעולם המדכא הזה' וכן הלאה וכן הלאה, אבל הגוף בעצמו, כלומר השעירות הרופסת הזו, הבלתי נשלטות, מה שמכונה 'הבגידה של הגוף' על ידי אנשים שחושבים שהייתה אי פעם איזו מערכת יחסים בינם ובין הגוף ואולי הוא היה צריך להודיע להם לפני שהוא כך, קם והלך — הגוף בעצמו הוא לא חלק מהסיפור של להיות בן אנוש, ולכן, דווקא, אולי בגלל זה פחות ופחות לקוחות מגיעים לאחרונה. אולי.

(דלת נפתחת. "האדון ****? היכנס נא". הרופא הולך לשירותים לרגע, בין פגישה לפגישה. הוא יושב על הכיסא בחדר הרופא ומחכה שמישהו יגיד לו מה קורה אצלו בגוף).

מודעות פרסומת

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s