שובו אלי ואשובה

שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד ה' אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ.

ואיך כל צד כמו מתחפר בתוך עמדה ממלחמת העולם הראשונה. אבל למה שאני אעשה את הצעד, יאיר אומר, שהיא תעשה את הצעד. ויעל אומרת, אני כל הזמן עושה את הצעד. ככה היא אומרת. אני מטפלת בילדים כבר חמש שנים, אני מבשלת, והוא אומר, את לא חייבת לבשל, והיא אומרת, אז מה הילדים יאכלו, אה, ראש בלטה, לא חשבת על זה, והוא אומר, אני עובד, אני מביא את הכסף, והיא אומרת, אני יכולתי להביא את הכסף אם לא היית כל כך סגור על זה שעוד רגע הפריצה, ואחר כך הם מתעטפים איש איש בשתיקתו כמו במעילים. טעיתי כשביקשתי ממנה ארוחת ערב, הוא אומר לעצמו, אבל להודות בטעות עכשיו זה להודות בכל חמש השנים האלה שהיו טעות. טעיתי כשהתעצבנתי עליו, היא אומרת לעצמה, אבל להודות שטעיתי זה להודות שהוא לא היה מעצבן. וזה לא נכון, הוא טעה. הילדים ישנים בחדר ויאיר הולך לשים את הכלים במדיח ויעל יושבת וגוללת בפלאפון והשתיקה ביניהם סמיכה עד שאי אפשר להפר אותה ונדמה שהם ישארו כאן, בעמדה המחופרת הזו, לנצח. ובא לה לצעוק לו נו כבר, נו כבר, שוב אליו ואשובה אליך. שנינו יודעים שטעית, יאללה, מה אתה עושה מזה דרמה. בוא.

קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל ה'.

רוצה לדבר, היא שואלת. על מה לדבר, הוא מתיז. לדבר, היא אומרת, מה אכפת לך לדבר. לא לצעוק, סתם לדבר. מאיפה אני אביא מילים עכשיו, אומר יאיר, אני עוד עצבני עלייך, ויעל אומרת יש בארון הלבן במרפסת, קניתי כמה מילים אצל נחמן במכולת, היה במבצע. הוא מחייך. בעל כרחו, שלא תראה, אבל מחייך. בינו לבינו הוא יודע להעריך את הצעד הזה, צעד שבירת המחיצות, אבל עדיין יש איפשהו בלב שלו שהוא מתמרד ואומר זה לא הוגן, מה שהיא עושה, עכשיו אני צריך לסלוח לה והרי אני כועס עליה בצדק. מה זה כאן, היא לא מסוגלת לסבול ששנייה אנחנו רבים, כבר היא מנסה להשלים, אבל הרי הכעס מבעבע בי. ובכל זאת הוא סוגר את המדיח והולך ומתיישב על הספה (על ספה אחרת, לא על הספה שלה), ואומר לה על מה את רוצה לדבר, והיא אומרת על מה שבא לך, והוא אומר אבל לא בא לי לדבר, והיא אומרת מה זה משנה, בוא נדבר על דברים.

אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ.

וככה על הספה היא אומרת לעצמה שלפעמים אהבה היא כל כולה נדבה. הרי היו זמנים שבהם היא אהבה אותו בגלל הגוף או בגלל הנפש, בגלל שהוא כזה אבא חמוד או בגלל שהוא מכין לה קפה בבוקר, ובמובן הזה, היא חושבת לעצמה, זה לא חכמה לאהוב. האהבה היא כמו מטבע עובר לסוחר: הכן לי קפה ואוהב אותך. או להפך: אני אוהב אותך אז אכין לך קפה. אבל מה עם יום שני בערב, הם יושבים ושותקים למרות שכל אחד רוצה לדבר, אבל מה ידבר, והיא אומרת לעצמה אולי זה היה סתם, משובה, אולי צריך הפצע להעלות ארוכה, ואומרת לעצמה הלימוד זכות הזה, זה לגמרי נדבה. רק בגלל שאני אוהבת אותו אני ככה מלמדת עליו זכות. אבל אחרי שתי דקות רוני ואור מתעוררים ומבקשים מים, מדשדשים בעיניים ממצמצות אל הסלון רואים את אבא ואמא יושבים ושותקים, ויאיר קם להכין להם כוס מים ולעטוף אותם בשמיכה, ואחרי שהוא חוזר היא אומרת לעצמה איך אני אכעס עליו עכשיו, כבר שב אפי ממנו.

וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י ה' אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם.

לפעמים הוא מתבייש בה. למשל, כשהיא מתפרצת באמצע שיחה עם חברים ואומרת 'אה, זה בדיוק כמו שהיה באח הגדול!', ולא שהוא לא רואה האח הגדול, אבל ככה, באמצע השיחה, להגיד. או לפעמים כשהיא מספרת את אותו הסיפור בפעם החמישית ומספרת אותו לא נכון. ולפעמים היא מתביישת בו, שהוא כזה קטן וכזה שתקן, וכשצופית מספרת בקבוצת הוואטספ שלהם איך דניאל שלה הוריד את השיפוצניק בהורדת ידיים היא אומרת לעצמה הלוואי והיו לו קצת שרירים, ליאיר שלי, ובקול היא אומרת 'יאיר שלי היה יכול במקסימום לנצח את הבן הקטן של השיפוצניק' וכולן צוחקות אבל היא מתביישת. סתם היא מתביישת, ובכל זאת, בושה. לא שולטים בזה. והיא מתביישת שהיא כועסת והוא מתבייש שהוא צועק וכל אחד מתבייש בשני שככה הזוגיות שלהם נראית, והרי כל הזוגות נראים ככה, ככה הם חושבים, ובכל זאת.
אבל לפעמים, אחרי שהם רבים ומשלימים וכבר הלילה והמיטה, הוא מסתכל עליה מתכרבלת ואומר לעצמו זו האישה של חיי, בחיי, והיא מסתכלת עליו נוחר ואומרת לעצמה זה האיש שלי ואין עוד מלבדו, ולרגע אחד של נצח הם לא מתביישים זה בזו לעולם.

________________
(קטע יומי 4.10.19, לקראת שבת שובה |

להצטרפות לקבלת הקטע היומי בוואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/CEi0NviJUdzDMLUUgg4Bf5

סדנאות אחרי־החגים שלי: https://bit.ly/2n6jV5V )

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שובו אלי ואשובה

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s