זמן שאין לו אחר כך

א.

פעם, לפני שלש שנים, נסענו לנו לשבוע בבית קטן ביורקשייר שבצפון אנגליה. נסענו, אני מתכוון – לקחנו רכב קטן וחמוד מסוכנות השכרת רכב במנצ'סטר ונסענו בו ליורקשייר, עניין של שעתיים נסיעה, משהו כזה. נסענו למקום ששמו Dent.  הגענו למנצ'סטר קצת מאוחר, אז הכנסנו לגוגל מפות 'דנט' והתחלנו לנסוע. ומה שלא ידענו הוא שיש, מסתבר, שני מקומות ששמם דנט. האחד הוא כפר קטן במערב יורקשייר, המקום השקט והירוק ביותר שהייתי בו מימי, והשני זו מצודה או משהו מעין זה במזרח יורקשייר. אתר תיירותי. רחוק כמה וכמה שעות נסיעה (שלש וחצי, כמדומני) מהמקום שאליו רצינו להגיע.

התחלנו, אם כך, לנסוע, שמנו לנו ביטלס ברקע כמיטב הקלישאה, ועוד אנחנו נוסעים מרב שמה לב שהמקומות שחשבנו שנעבור דרכם – ובכן, הם לא שם. הכביש המהיר הסיח קצת את דעתנו, אבל באיחור, הרבה יותר מדי באיחור, קלטנו שאנחנו נוסעים למקום הלא נכון. עצרנו שם, באיזו תחנת דלק, הזנו מחדש את הדנט הנכונה והתחלנו לנסוע לצפון מערב בדרך המהירה ביותר שיכולנו, מפני שכבר החשיך והמארחים שלנו, כך הנחנו, מודאגים. ואז, אי שם בין לידס לקנדל, הפנה אותנו הגי.פי.אס ימינה, לאיזו דרך שמספרה היה 38. אני, שאני מורגל בנהיגה בארץ, הנחתי ש38 צריך להיות כביש ראשי, אבל באיחור למדי הבנו שמדובר בכביש אופניים ראשי, ולמעשה זוהי הדרך האחורית של כל החוות ביורקשייר. היה חושך מוחלט, כזה שאין בו טיפת אור ואין לראות בו דבר, לא הייתה לנו קליטה, ובכל חמש דקות, לערך, הייתי צריך לרדת, לפתוח שער כבשים, לעבור ולסגור את השער. לא ראינו דבר קדימה, מלבד אורות פנסי הרכב שהאירו מטרים ספורים קדימה. לא היינו בטוחים עוד לאן אנחנו נוסעים, האם נגיע, איך נגיע, מה בעצם עומד לקרות.

ואז הבנתי: יש מקום שאין ממנו מקום אחר. יש זמן שאין לו אחר כך.

ב.

מה זה אומר, זמן שאין אחר כך. למשל, אדם עומד להשתחרר מהצבא. כל שהוא רואה לפניו זה את השחרור מהצבא. לפחות אני הייתי ככה. אני יודע שיש אנשים מחושבים ממני, אבל אני ראיתי לנגד עיני רק את השחרור, וכשהשתחררתי (בהפתעה, אבל זה סיפור אחר שיסופר בפעם אחרת), עמדתי כמה ימים הלום חופש וניסיתי להבין מה אני רואה ומה עלי לעשות מעתה והלאה. או זמן אחר, שהוא אחר כך: למשל, זוג מתאהב ויוצא ומחליט להתחתן, כל שהוא רואה לנגד עיניו זה את האירוע הגדול הזה, החתונה, ומה יהיה בו ומי ידבר ומה יוקרא ומה ינוגן, והאירוע הזה חותם את פרק הזמן שבו הם נמצאים ומאחוריו אין כלום. משמע, יש זמן, ובראש אנחנו יודעים, שיש זמן שהוא אחר כך, אבל הלב אומר לעצמו: 'רק עד כאן, ואחר כך נראה'.

ומה זה אומר, מקום שאין ממנו מקום אחר. עוזי וייל מתאר את זה יפה בהקדמה ל'ריימונד קארבר, שירים'. הוא כותב:

"קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה. שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות – הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה. הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו, שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת. אדם כזה נולד לתוך גיהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום. הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב, ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה: איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות, ולו לרגע מהיר ובהיר, את המקום שלו. פיסה גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר. או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך – רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם. שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו. וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום."

אני חושב שהתחלתי לבכות כשקראתי את הקטע הזה לראשונה. כי חשבתי לעצמי איך הוא יודע, לעזאזל, איך הוא יודע. אחר כך כשהתבגרתי הבנתי שהוא, כדרכם של כותבים, הגזים קצת (לפחות לגבי), אבל החיבה לקטע הזה נותרה בעינה, כי תראו איזה תיאור מדויק הוא נותן להתבגרות. כלומר לרגע שבו אדם נולד לתוך מקום, והוא גדל במקום ואינו יודע שיש מקום אחר. כך למשל, אדם שמתחיל לעבוד בעבודה, הוא איננו יודע איך צריכה להיראות עבודה של גדולים; הוא לא יודע אם הבוס עושה את עבודתו נאמנה או לא, הוא לא יודע אם טוב לו או רע לו, הוא לא יודע דבר, מפני שזו העבודה הראשונה שלו. רק כשתהיה לו הצצה לעבודה אחרת, רק אז הוא יבין שלא טוב לו בעבודה שלו ומזמן צריך היה להתפטר. אבל עד אז, המקום ההוא היה העולם כולו, ולא היה ממנו מפלט.

ג.

ולמה נזכרתי בכל זה, מפני שאחרי החגים הגיע ואני מוצא את עצמי מנסה בבהילות לאסוף את כל הניירות והמיילים ולנסות להבין מה אני עושה הלאה, שהאחר כך הגיע פתאום. כל המיילים התעכבו והעולם נעצר ופתאום צריך לעשות דברים, אבל גם כשאני מסתכל הלאה אני מסתכל רק לפרק זמן של חצי שנה, ואומר אוקיי, אני רואה מה יש עד פסח. ואחר כך? אחר כך נראה.

בכל אופן:

נסענו אז, באותו ערב, בכביש 38 שהוא כביש אופניים מתפתל ברחבי יורקשייר, ולא ידענו אם לפנות למקום יישוב או לדבוק בכביש שיוביל אותנו לDent, וסוף דבר במקום להגיע בשבע הגענו בעשר בלילה, עייפים ומורעבים, ובלב הכפר עמדנו עם הרכב ליד הפאב המקומי והתקשרנו למארח שלנו שיבוא לאסוף אותנו, והוא בא, בריטי ומשועשע קלות, וחייך על הטעות המטופשת ועל כביש האופניים ואחר כך לקח אותנו לבית שלו ובבוקר קמנו וראינו את המקום הירוק ביותר והשקט ביותר שראינו מעודנו, גבעות ירוקות ורכות משתפלות עד אין קץ, וכבשים רועות בהר ונחל זורם בעמק, וגשם בריטי קל משווה להכל איכות חלומית שכזו, וידענו שאמנם אין בית מלבד הבית שהוא בארץ, אבל בהרבה מאוד מובנים – הגענו הביתה.

________________

ובעניינים ארציים יותר: הגיעו אחרי החגים. אלה השבועות האחרונים להרשמה לסדנאות החורף, והשבוע האחרון בהחלט לקבלת ההנחה על ההרשמה המוקדמת. יש כפל מבצעים, כך שאם את, במקרה, סטודנטית בוגרת הסדנאות (הארוכות) שלי שנרשמת עד למוצאי שבת, תקבלי הנחת סטודנטים + הנחת בוגרים + הנחת הרשמה מוקדמת, והסדנה תעלה לך 1350 שקלים. בשביל לקבל את הקוד של ההנחות המיוחדות (סטודנטים / חיילות ובני שירות / בוגרים ובוגרות הסדנאות) פשוט שלחו לי מייל או הודעה.

איזה סדנאות יש? בעיקרון יש פירוט כאן בקישור, אבל בלי העיקרון הזה; יש סדנה שהיא יותר מסודרת, שעושה סדר בכל מה שקשור ליצירה ולכתיבה אמנותית, והיא הסדנה לכתיבה יוצרת. זו הסדנה הכי ותיקה שלי, כי היא באמת ממש מוצלחת. בירושלים היא ביום רביעי בבוקר (רוב המקומות נתפסו כבר) ובתל אביב בראשון בערב (גם, רוב המקומות נתפסו). הסדנה השנייה היא סדנה צעירה יותר, חדשה אצלי (רק 3 סבבים בינתיים), והיא מגניבה ממש, זו סדנה לכתיבה אתגרית, והיא מציעה בכל שבוע אתגר כתיבה אחר, גם בתוכן וגם בצורה, שמיועד להחיות מחדש את ההשראה, ההתלהבות וגם הכיוונים שאולי נזנחו בתהליך הכתיבה.

יש עוד פרטים וקישור להרשמה בלינק הזה: https://yehuda.ravpage.co.il/october

אפשר להתייעץ איתי בלינק הזה (מוביל לוואטסאפ שלי): https://bit.ly/2Vqahv7 , אני מבטיח לענות בכנות. אם לא מתאים – להגיד, אם מישהו מתאים ממני – להגיד גם על זה, ובאופן כללי לייעץ באמת, ככל שאני יכול.

2 מחשבות על “זמן שאין לו אחר כך

  1. אני עכשיו בזמן שאין ממנו אחר כך. כבר הרבה זמן, למען האמת. ההצצה הזו לאחר כך של אחרים הייתה לי מאד מאד טובה. מה הלאה?

    לא עכשיו. אחר כך.

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s