הדס (שם זמני), פרק א

א.
בוקר אחד, כשהתעוררה הדס מחלומותיה הטרופים (היה שם אדם שנהפך לחרק או משהו שכזה, היא כבר לא זכרה), גילתה שהיא לא נמצאת במיטה שלה המוכרת והאהובה עם כרית הפוך והמצעים עם הציור של הדובונים. היא הביטה סביב; המיטה המוכרת והחדר המוכר התחלפו בחדר עשוי עץ ובמיטת עץ שבה היא התעוררה. בחדר היו גם ארון בגדים, שולחן עבודה קטן, כיסא קלוע קש ותמונה של פרחים. בחלון, שהייתה אמורה להשתקף דרכו הכביסה המכובסת (אך עדיין מלוכלכת) של רוזנצוויג, השכנים המעצבנים, היה ניתן לראות במקום זה פיסת גינה, יער ושביל קטן שהתפתל לו.

אני עדיין ישנה, אמרה הדס לעצמה, אבל כיון שהיא הייתה בחורה מעשית היא אחזה בזרועה וצבטה היטב. דקות ארוכות אחר כך עדיין היה לה ברור ללא ספק שהיא ערה; מעבר לצביטה, אפשר היה לזהות את זה כי בחלומות אין ריח, והחלון שלה הדיף ריח חזק של יסמין, לימון ומשהו שנראה היה כמו דיר עיזים. בחורה אחרת, אפילו נועה (שהייתה הקפטנית של קבוצת הכדורסל, והיה לה שיער שהיה צריך להופיע בתכניות אירוח בתפקיד עצמו), הייתה מתיישבת על הכיסא ומנסה לעכל את הסיפור ולהבין איפה היא, למה דווקא היא ומה ההורים שלה חושבים עכשיו, אבל הדס הייתה בחורה מעשית, והיא פשוט ניערה את הראש והלכה לחפש מברשת שיניים בבית החדש.

בבית החדש לא הייתה מברשת שיניים. היה בו מטבח גדול שהתחבר לסלון (עם ספות, שולחן אוכל וכוננית ספרים קטנה), ועוד שלשה חדרים. אחד החדרים היה נראה כמו חדר עבודה של קרמיקאית, כולל תנור גדול, ובחדר השני, שהיה חדר השינה ככל הנראה, היא התעוררה. דלת אחרת הובילה למרתף, שהיה מלא בחביות, צרורות של ירקות ומשהו שהיה נראה כמו יין ביתי בבקבוקי זכוכית ישנים. הדלת האחרונה הובילה לחדר שירותים ואמבטיה שהייתה נראית, באופן מפתיע משהו, בדיוק כמו האמבטיה של הבית הרגיל שלה.

לא הייתה שם מברשת שיניים אבל הייתה שם כוס עץ קטנה, מלאה עד חציה במים, שעליה הוטבע סמל של שיניים גדולות. אין שום היגיון בלשתות נוזל לא מוכר מתוך כוס עץ שאת לא מכירה, אז הדס רחרחה את זה קצת: היה לזה ריח של מנטה. היא שתתה קצת מהנוזל; היה לו טעם של מנטה. אם יש לזה ריח של מנטה וטעם של מנטה, אמרה הדס לעצמה, זה כנראה מי פה, והיא שתתה את הנוזל, ניערה בפה וירקה לתוך הכיור. הפה שלה התרענן לו, והדס הנידה בראשה ואחר כך הלכה לבדוק אם יש קפה במטבח. אם הייתה מסתכלת לאחור הייתה רואה את כוס העץ מתמלאת מעצמה מחדש במי פה, אבל היא מיהרה אל הקפה ולא הסתכלה.

את הקפה היה קל יחסית למצוא. הוא היה בצנצנת זכוכית קטנה מעל הכיור במטבח, אבל את הקומקום החשמלי היה קשה יותר למצוא. זה היה קשור בעקיפין לזה שלא היה שם קומקום חשמלי, או חשמל בכלל. במקום זה היא הצליחה למצוא את הקומקום, שהיה קומקום שורק שהוצב על הכיריים. אם הדס הייתה מסתכלת, היא הייתה רואה שאין שם גז, או חיבור לגז, או משהו, אבל כל מה שהיא רצתה היה קפה, ולכן היא סובבה את ברז המתכת הקטן שהיה ליד הכיריים, והסתפקה באש כחולה ויפה שהתפשטה מתחת לקומקום, הרתיחה את המים וגרמה לקומקום לשרוק (השריקה הייתה דומה באופן מפתיע לנעימת ה'בוקר טוב' מעוץ לי גוץ לי, אבל הדס לא הייתה מרוכזת ובלי מספיק קפאין בדם, והיא לא זיהתה). הדס שפכה מים רותחים לתוך כוס הקפה ובאה לפתוח את המקרר ולהוציא חלב. הבעיה הייתה, כמובן, שלא היה שם חלב, כי לא היה שם מקרר, ולכן התיישבה הדס על הכיסא הקטן והגבוה שליד הדלפק, שתתה את הקפה שלה בלי החלב וניסתה להבין מה לעזאזל קרה.

היא שתתה כוס קפה שלימה לפני שנאלצה להודות: זה היה קפה טעים מאוד, אבל עדיין לא היה לה שמץ של מושג מה קרה. אתמול בלילה היה יום מאוד מאוד רגיל. היא קמה בבוקר. היא הלכה לבית הספר. היא קנתה סנדויץ' חביתה ותפוח מהקיוסק של שמוליק המניאק, היא למדה עד ארבע אחר הצהריים, היא התווכחה עם שתי מורות, היא חזרה הביתה, דיברה קצת עם אמא, אכלה טוסט לארוחת ערב, ישבה עם חברות, הלכה לישון, וקמה בבוקר במקום אחר לחלוטין, כנראה בזמן אחר לחלוטין, עם אותו פיג'מה מאולתרת שהיא ישנה איתה בדרך כלל (מכנסי כדורסל קצת קרועים וטישירט סוף מסלול אוג' 15 שהיא לקחה מאח של חברה שכנראה לא ידע על זה מעולם), ומה עכשיו? בית ספר כנראה אין. הדבר הראשון שהיא צריכה להבין זה איפה היא, ואחר כך להבין קצת איך היא חוזרת הביתה, ואז כמובן לחזור הביתה. לא שהיא התנגדה במיוחד לטיול בחוץ לארץ, אבל כל הסיטואציה הייתה יותר מדי מוזרה, וההורים כנראה דאגו בבית, אז –

בארון שבחדר היו בגדים במידה שלה. היא לבשה חצאית חומה וסנדלים שהיו נוחות במידה מפתיעה, ארזה כמה פירות בסל קטן שהיה במטבח, ופתחה את דלת הכניסה. הדלת נפתחה למבואה קטנה עם כמה מעילים ומגפיים, ואחריה היה שביל מרוצף שהתפתל לו בעליזות סביב גינת ירק קטנה, יצא מהבית החוצה, אל היער והתפתל בין העצים עד שנעלם. הבית ממנו הדס יצאה היה נתון בקרחת יער קטנה שנתנה לה קצת אוויר לנשום, כי היער עצמו, היה, ובכן, יער. הוא היה עצום וסבוך, מלא עצים גבוהים (לא היה לה מושג איזה עצים אלה) ומטפסים ועשבים נמוכים, פרחים, והכל רחש וזמזם והתחושה הכללית הייתה שעכשיו אביב. היא התלבטה אם ללכת בשביל, והסתפקה בזה שבינתיים תעשה איזה סיבוב קטן מסביב לבית ותראה מה יש בצידו השני. היא הלכה בשביל הקטן שליד הגינה והקיפה את הבית. בקצה הגינה היה מחסן, וכשהקיפה את הבית כולו, היה שם שטח קטן ומרוצף שיצא מהסלון ושימש, כנראה, כמרפסת. בקצה המרפסת ישב שם עכבר קטן ושתה נוזל אפור מכוס קטנה עוד יותר.

עכבר! אמרה הדס, למרות שלא פחדה במיוחד (בכל זאת זה היה מחוץ לבית), ולמרות שהעכבר היה פחות מוזר מהעובדה שהוא שתה נוזל מכוס.
'אהההה!' צווח העכבר. היה לו קול צפצפני, אבל אנושי במידה מפתיעה.
זה לא היה מוזר יותר מלהתעורר בבית אחר לחלוטין, ולכן הדס לא צרחה או עלתה על כיסא או אמרה 'האם אתה מדבר, מר עכבר?' מה שללא ספק היה מוציא אותה מנומסת במידה כזו או אחרת. במקום זה היא הסתכלה עליו ואמרה 'וואט. דה. פאק'. היא לא קיללה בדרך כלל, אבל הלא אתם מבינים שבסיטואציה הזו לא הייתה לה ברירה.
אבל מפתיע עוד יותר היה חתול שמנמן, כתום ומפוספס, ששמע את הצווחה של העכבר והגיח מעבר לפינה. כשראה את הדס הוא התיישב על המרפסת בכבדות, לקלק את כפתו ואמר 'את המכשפה החדשה?'.

____
(המשך יבוא)

4 מחשבות על “הדס (שם זמני), פרק א

  1. התחלה טובה! כיפית ומסקרנת. איזה כיף שההמשך יבוא מגיע בלי סימן שאלה(:
    טיפה הפריע לי שהאווירה קצת אירופאית ימי ביניימית. אני לא יודעת לאן אתה רוצה לקחת את הסיפור הזה, פשוט בדרך כלל אפילו המכשפות שלך עושות קניות במכולת הקטנה במטודלה, וזה חלק מהכיף. אני תוהה אם האווירה הקסומה-אגדתית-נטולת חשמל הזאת יכולה להתרחש בנוף קצת יותר קרוב. עם כדי חרס במרתף נגיד. וביגוד פחות חורפי במבואה (אולי השאלה היא אם כל ההרמזים האלה יכולים להתארח באגדה שמתרחשת ביבשת אחרת).
    ועוד משהו: אחרי שסיפרת שהדס לובשת חצאית חומה אתה לא יכול להשאיר אותנו לדמיין לבד את החולצה! היא נשארה עם חולצת סוף מסלול? באיזה צבע? כל כך מעט חולצות טישרט יתאימו לחצאית חומה!

  2. וואי מהמם! ממש יוצר ציפיה לבאות. דרך אגב, ממש מעניין אותי מה באמת יהיה השם של הדס…

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s