מאבדת בת מלך

ביום ראשון כשלימדתי את 'מעשה מאבדת בת מלך' אמרתי למשתתפים בסדנה שהסיפור הזה הוא בעצם הסיפור של מרקו, מהסדרה 'הלב'. הוא כל פעם כמעט מגיע, ואז מפספס. כמעט כמעט, והנה אמא שלו על אוניה והוא ברציף. על זה הסיפור, אמרתי. על מישהו שבת המלך שלו אבדה והוא הולך לחפש אותה, והסיפור הוא לא סיפור של מציאה. הוא סיפור של חיפוש, חיפוש כמעט סיזיפי, כמעט מייאש. כל כך מייאש עד שר' נחמן לא מסיים את הסיפור בכלל. הוא משאיר את המשנה למלך בהר של זהב ומבצר של מרגליות, שהכל שם יקר ונדיר ומאד, וחותך את הסיפור, כך זה נגמר. באמצע החיפוש. באמצע שום מקום.

איזה סיפור זה, אמרנו. איזה סיפור. החל מהמקום שהוא לא טוב ועד ה'אני יודע שישנו בוודאי'. ומישהי שאלה, איזה מין מקום זה, הלא טוב. למה אי אפשר להגיד שזה מקום רע? ואני אמרתי כי 'לא טוב' הוא לא מקום רע. הוא, למשל, התחושה הזו שאוחזת בנו כשאנחנו הולכים שוב ושוב, שנה אחרי שנה, לאותו מקום עבודה, והמקום עבודה לא רע, אבל לא טוב לנו שם. זה הלא טוב. לילה אחד אנחנו הולכים לישון, בבוקר אנחנו קמים ומגלים שאנחנו בלא טוב.

לא רק עבודה, כמובן. ובעיקר לא דווקא עבודה. בת המלך היא לא העבודה, והמשנה למלך הולך לחפש אותה מלכתחילה כדי לשמח את המלך. זה סיפור על חיפוש משמעות וחיפוש רוחניות ועל מה הדבר שאני צריך לעשות בעולם הזה. אני, לבד. מה אני עושה כאן, זו השאלה.

וזו הסיבה, אמרתי, זו הסיבה שהמשנה למלך נכנס למבצר הראשון כל כך בקלות. השומרים והחיילים ששם? הם לא בשביל למנוע ממישהו להיכנס. אדרבה, שיכנסו כולם. הם שם כדי למנוע מבת המלך לצאת. הם שם כמו תן ביס, כמו משכורת מפוצצת, כמו חברים לעבודה, כמו בוס נחמד, כמו לקוח מפרגן. הם שם כדי להגיד כן, זו בת המלך שלך שבויה כאן אבל היא לא סובלת, היא מלכה ב'לא טוב' הזה, וזה ה'לא טוב' הגרוע מכולם. היא כל כך מלכה עד שמזל שיש משנה למלך שיזהה אותה, שאם לא היה אחד כזה, היא פשוט הייתה נשארת שם לנצח.

המשנה למלך מנסה להוציא אותה, אבל הוא נרדם. 'יש בני אדם שישנים את ימיהם', אומר ר' נחמן במקום אחר. הוא נרדם כי מחשב חדש של אפל זה עניין. הוא נרדם כי יש פה מעיין. המעיין הלא נכון, אמנם. יין במקום מים, אבל יש פה משהו. זה פשוט לא המשהו שלו. הוא מעביר זמן ועוד זמן מיותר, ובת המלך כותבת בדמעות איפה היא ואז נעלמת, והמשנה למלך מפטר את המשרת והולך למדבר ומחפש ומחפש ורק ברגע אחד, רק ברגע שבו כולם כולם אומרים לו שאין, אין דבר כזה. מה זה כולם, מגיע אדם גדול, אדם שאנחנו מעריכים, שמכיר את כל העולם, ואומר לנו מפורשות: אין עבודה טובה יותר. אין חיים של מבוגרים ששווים את זה. החיים הם כסף, ביטוח בריאות, עבודה קשה ונחת מהילדים. זה הכל והשאר שטויות.

וכשהאדם הגדול הזה אומר מה שהוא אומר, המשנה למלך בוכה ואומר 'אני יודע שישנו בוודאי' ורק אז, רק אז צצה פתאום בת המלך. ובאמת, אתם יודעים, אין בת מלך באמת בעולם. אין הר של זהב ואין מבצר של מרגליות. המקום היחיד שיש בת מלך הוא בתוך הלב המשנה למלך. אם הוא מתייאש – אז נכון, אין דבר כזה חיים עם משמעות, או מטרה, ואין בת מלך בעולם ואפילו מלך אין. וזה בסדר, יכולים להיות חיים בסדר גמור גם בלי בת מלך, ויכולים להיות חיים מבאסים לאללה עם בת המלך. אבל מה, אומר ר' נחמן – ואולי לכן זה סיפור על חיפוש, ולא על מציאה – אם מישהו יודע שישנו בוודאי, איך בכלל אפשר לישון את החיים?

2 מחשבות על “מאבדת בת מלך

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s