עיצומו של יום

לפני שלש שנים איתן החליט שזהו, ומאז עברו כבר שנתיים שבהם בכל זאת צם ביום כיפור. עם כיפה לא הלך ובטלית לא התעטף ובבית הכנסת לא ישב ואפילו הסתכל ב'הארץ' לראות המלצות צפייה וערם בחדרו ערימות ספרים אבל לאכול לא אכל ואת המחשב לא פתח. מה עשה, ישב בחדר וקרא. שנה אחת קרא בתנ"ך, שנה אחרת קרא ספרים של ש"י עגנון שמושכים את הלב, ותמיד הרגיש איזה דוק של מבוכה, כאילו הוא לא חילוני באמת ועוד נותר בו מלשד המסורת שאוחזת בו ברגעים קשים.

בשנה השלישית פגש את מיכלי. מי שמכיר את מיכלי יודע שרוח ים שורה בשיערה. בשנים שלא פגש בה היה באיתן משהו שרבץ על השכמות ואחרי שהגיעה נכנסה בו רוח חיים כדרך שאוחזת בבני אדם שעה שהם מביטים בגלי הים. ומיכלי שהייתה חילונית באמת לא אמרה לו דבר, לא כשהביט לשמיים בערבי שבתות ולא כשזמזם 'לכבוד חמדת לבבי' במוצאי שבתות, וכששאל לדעתה אמרה, איתני, תעשה מה שטוב לך. ומפני שאיתן חשב שמה שיעשה לה טוב יעשה טוב גם לו, ניסה ללכת איתה בדרכה, לאכול ולשתות ולטייל בימי חג, ובאמת הייתה לו מנוחה אבל גם לא הייתה בו מנוחה, שכך דרכם של יוצאים בשאלה, מן השאלה יצאו ולכלל תשובה לא הגיעו וכל הזמן הם מהלכים בדרך אולי יראו מקום יישוב.

וכך עברה מחצית השנה ואחר מחצית השנה באה לה מגפה ואחר המגפה קול דממה דקה, ובבוא יום הכיפורים אמרה לו מיכלי מה תעשה השנה, ואיתן אמר אעשה מה שאת עושה, ומיכל אמרה אני בכיפור לא אוכלת ולא שותה, לא רואה סרטים ולא נוסעת באופניים, אלא מנהג אבותי בידי להלך בערב ברחובה של עיר וביום לקרוא ש"י עגנון. וגם אם אינני דתייה ואין אלוהים ואינני מבינה את המילים של עגנון עדיין מהלכות המילים על הלב. לא בלשון הזו אמרה אבל כך היו דבריה. ומה תעשה אתה, איתן, ואיתן אמר אני אוכל ושותה וצופה בסרטים ורוכב באופניים שכך מנהג חילונים בכל מקום, והנהנו זה לזה בהבנה שבהסכמה.

בא יום הכיפורים ומיכלי ישבה בבגדי לבן וקראה בספרו של עגנון 'שירה', לרגל שנתה הראשונה באוניברסיטה, ואיתן התהלך כארי בסוגר, מה יעשה, אם לאכול הרי שהוא חילוני גמור, אם לא יאכל הרי שאינו חילוני גמור, לכלל החלטה הגיע ובכל זאת אין בו כח לעמוד. באה השעה החמישית, הביטה בו מיכלי ושאלה נו, מה אכלת כבר, ככה בהאי לישנא, ובמין דוחק שבתשובה ענה לה, אכלתי במבה, וכראיה לקח במבה שהייתה בארון והראה לה, ונענעה לו בראשה.

כך עברו השעות. מיכלי מסוגרת בחדר, מנמנמת וקוראת, ואיתן יושב בסלון ואוכל במבה. למה במבה דווקא, הנסתרות לה' אלוהינו. אבל כיון שאכל במבה עלה לנגד עיניו יום כיפור בבית הכנסת של ההורים, עם קולות בכי תינוקות מהכניסה וידיים דביקות של ילדים קטנים וחזן שמאריך במקום שרשאי לקצר ומקצר במקום שרשאי להאריך, ושני גברים משופמים מרכלים בספריית ספרי הקודש לזכר שמוליק הי"ד שנפל, וריח בוטנים תפוחים ותירס שמשתלט על הכל. כך אכל ואכל וככל שהמשיך לאכול עלה זכר בית הכנסת בו עד שירדו עיניו דמעות והוצרך לצאת למרפסת שעה שעמדה חמה בראש האילנות.

כיון שיצא למרפסת והתיישב ראה תחתיו שכנים ושכנות עטויים טליתות מפזמים פיוט אל נורא עלילה, אל נורא עלילה, חזר לסלון ואכל במבה, חזר למרפסת ושמע המצא לנו מחילה, בשעת הנעילה, כך פיוט מכאן ובמבה מכאן ומיכלי סגורה בחדר. נכנס ובכה. יצאה מיכלי ואמרה מה אתה בוכה חומד. אמר לה איתן, אני לא יודע. אמרה לו בוא, קח איזו חולצה לבנה ונרד לשמוע שופר. לבש גופיה לבנה סוף מסלול 2013 וירד איתה למטה ועמדו בבגדי לבן ושמעו ה' הוא האלוהים, ה' הוא האלוהים, וכשצעקו הקהל אמר איתן בליבו 'אולי ה' הוא האלוהים, אולי ה' הוא האלוהים', יש אומרים שאמר כך מפני הכפירה שבדבר, ויש אומרים שאמר כך מפני האמונה שבדרך, וכל אחד לפום דרגה דיליה, ואחר כך הייתה תקיעת שופר שלא עשתה בו דבר ואחר כך חזרו הביתה לאכול.

חזרו לאכול. מיכלי אכלה בתיאבון ואיתן שיחק באוכל ולא נגע. מה קורה, אמרה מיכלי, ואיתן אמר לא יודע, ומיכלי אמרה אתה יודע וחושש, ואיתן אמר אני לא יודע, שנה ראשונה שאכלתי בכיפור. והנה גרוע מזה אמרתי 'כיפור' ולא 'יום כיפור'. אולי אני כבר חילוני באמת. ומיכלי הביטה בו ואמרה גם אם תהיה חילוני באמת זה בסדר מבחינתי. ואיתן אמר, ואם אני אהיה דתי באמת? ומיכלי אמרה, גם. והם צחקו זה לזו ואכלו בתיאבון ואחר כך ראו משהו ביחד כדרך זוגות דתיים כחילונים, ולמפרע נסתבר שזו הייתה השנה הראשונה והאחרונה גם יחד שבה אכל איתן ביום הכיפורים.

מחשבה אחת על “עיצומו של יום

  1. נפלא ומרגש, תודה

    ‫בתאריך יום ג׳, 29 בספט׳ 2020 ב-11:50 מאת הכריכה האחורית :‬

    > יהודה posted: " לפני שלש שנים איתן החליט שזהו, ומאז עברו כבר שנתיים שבהם
    > בכל זאת צם ביום כיפור. עם כיפה לא הלך ובטלית לא התעטף ובבית הכנסת לא ישב
    > ואפילו הסתכל ב'הארץ' לראות המלצות צפייה וערם בחדרו ערימות ספרים אבל לאכול
    > לא אכל ואת המחשב לא פתח. מה עשה, ישב בחדר וקרא. שנ"
    >

קראת? אהבת? אני שמח בכל תגובה. תודה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s