* (הושע נא)

הוֹשַׁע נָא דִּירַת אֲרָעִי;
שֻׁלְחָן מִמַּאְדִּים מִטָּה מִנֹּגַהּ
הוֹשַׁע נָא מִלִּים הַתְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר

הוֹשַׁע נָא אָרוֹן מְגֻבָּב בְּחֻלְצוֹת
הוֹשַׁע נָא אֲרִיזוֹת מָזוֹן מָהִיר
מִתְגּוֹלְלוֹת בַּחוּצוֹת

הוֹשַׁע נָא הַקֶּשֶׁר שֶׁהוּא מִסְתַּבֵּךְ
בָּרְחוֹבוֹת אִשָּׁה מְחַבֶּקֶת
אֶת עַצְמָהּ בִּזְרוֹעוֹת דַּקּוֹת
הִיא אוֹמֶרֶת אֲנִי לֹא יוֹדַעַת
אֲנִי
לֹא
יוֹדַעַת

הוֹשַׁע נָא הַסַּפָּה הַזְּרוּקָה
הוֹשַׁע נָא אַמְבַּטְיָה מוֹרִיקָהּ
הוֹשַׁע נָא קוּבָּה מְדוּלָקָה

הוֹשַׁע נָא רְגָעִים שֶׁל שְׁתִיקָה
בְּגַן סָאקֶר זוּג עוֹבֵר מֵאָחוֹר
הָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לְאִישׁ
בְּקוֹל
אֵיזֶה חָמוּד זֶה דֶּיְטִים

הוֹשַׁע נָא מְבוּכָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ
הוֹשַׁע נָא קֵץ שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ מְבוּכָה

הוֹשַׁע נָא חֲלָלִים עֲטוּפִים בִּשְׂמִיכָה
עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה

הוֹשַׁע הַגּוּף שֶׁהוּא לְבַד

8 מחשבות על “* (הושע נא)

  1. ואוו. הרגת. נכנס מיד לשלושת הגדולים שלך אצלי, לצד אהרון פוגש בחורה ומבוכה. ממש יפהפה יהודה, הכל שם. חג שמח וגעגועים, תיכף חורף ומתישהו יפתחו ואז ניפגש לחמין, כמו שאמרנו פעם. אמן.

  2. איה קסם. זה מדויק. תודה

    ‫בתאריך יום ה׳, 8 באוק׳ 2020 ב-12:25 מאת הכריכה האחורית :‬

    > יהודה posted: " הוֹשַׁע נָא דִּירַת אֲרָעִי;שֻׁלְחָן מִמַּאְדִּים מִטָּה > מִנֹּגַהּהוֹשַׁע נָא מִלִּים הַתְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר הוֹשַׁע נָא אָרוֹן > מְגֻבָּב בְּחֻלְצוֹתהוֹשַׁע נָא אֲרִיזוֹת מָזוֹן מָהִירמִתְגּוֹלְלוֹת > בַּחוּצוֹת הוֹשַׁע נָא הַקֶּשֶׁר שֶׁהוּא מִסְתַּבּ" >

  3. הי יהודה. כרווק (מבוגר) – לא התחברתי. ממש לא. התאכזבתי, ציפיתי שתצליח לשים הכל על השולחן. תודה על הנסיון

      • זה אני? המגיב האנונימי?

        שאלה כנה (שנראה לי ששאלתי פעם אבל עדיין לא קיבלתי תשובה משכנעת): נניח שאני כותב סיפור. מפרסם אותו בבלוג ובפייסבוק. מגיע קורא אנונימי. כותב לי בלקוניות 'זה לא סיפור טוב', 'לא נהניתי', 'התאכזבתי', והולך. למה זה, בעצם? מה אני אמור לעשות עם התגובה הזו

        הרי אם הייתי מזדהה בשמי, זה לא באמת היה משנה. אינך מכיר אותי ושמי לא מוכר לך.
        טוב, אבל למה בכל זאת הרגשתי את הצורך לכתוב את התגובה הזאת… קודם כל כמו שאתה יכול להבין, אני מאד אוהב את הכתיבה שלך. ולכן באמת היו לי ציפיות, שתצליח לשקף את התחושות שלי. וכשהרגשתי שזה לא, התאכזבתי. ורציתי לומר לך – אתה כאילו כותב עלי, אבל אל תחשוב שאני כזה. כי זה לא אני. אני חושב שזאת הסיבה, ולא כי רציתי שתנסה מחדש.
        חוץ מזה, אתה שמח בכל תגובה. ובצדק – כי זה אומר שהכתיבה שלך נגעה במישהו, הניעה אותו להתייחס. גם אם היחס הוא "לא, זה לא אני".

        • אבל במחשבה שניה… באמת לא הייתי צריך לכתוב את התגובה. כי אחרי הכל אני אנונימי, אז זה סתם לזרוק כמה מילים שליליות וללכת.

        • ובמחשבה שניה, לא הייתי צריך לכתוב את התגובה מלכתחילה. הייתי צריך לזכור שאני לא מולך כדי לדון בזה, ולכן סתם אמרתי לך משהו שלילי והלכתי. מצטער (לא יודע אם צריך להתנצל, אבל להצטער אני כן)

  4. הכל בסדר, זה לא אתה.

    אבל כן, יש משהו מתסכל. אתה מבין, זה לא איזה סיפור בתשלום, או שיר, וזה לא שיש קונצנזוס בין כולם שזה גרוע. אם זה לא עבד למישהו, הייתי רוצה לשמוע למה.

להגיב על מוריה גוטליב לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s