מוצאי שבת ארגון

כָּל הַיּוֹם שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי
מָה קוֹרֶה אִתִּי הַיּוֹם
לְאָן הוֹלְכִים חַיַּי

עַכְשָׁו רַעַשׁ בַּחוּץ
הַיְּלָדִים חוֹגְגִים אֶת
מוֹצָאֵי שַׁבָּת הָאִרְגּוּן

אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר וּמְנַסֶּה לִכְתֹּב

אַתָּה זוֹכֵר שֶׁאָמַרְנוּ
"יוֹם אֶחָד נִהְיֶה כָּל כָּךְ מְבֻגָּרִים
עַד שֶׁלֹּא נִזְכֹּר שֶׁהָיִינוּ יְלָדִים?"
אֲנִי שָׁם עַכְשָׁו

יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה זָקֵן יוֹתֵר
אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר עַכְשָׁו הַכֹּל
לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁכַּח

מודעות פרסומת

התעוררות

הִתְעוֹרַרְתִּי הַבֹּקֶר בִּבְהָלָה כֵּיצַד חוֹלְפִים חַיַּי
הַשָּׁעָה הָיְתָה שֵׁשׁ וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּבַחוּץ
צִיְּצוּ צִפֳּרִים כִּמְטֹרָפוֹת

הָיִיתִי צָעִיר יוֹתֵר בְּעָבָר
זְמַן חָלַף בֵּינְתַיִם

בְּפִרְקֵי סְדָרוֹת מָדַדְתִּי אֶת חַיַּי

הַאִם הָיָה עָלַי לִהְיוֹת אַחֶרֶת? לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת?
אָדָם שֶׁהִכַּרְתִּי דִּבֵּר שְׁמוֹנֶה שָׂפוֹת וְמֵת,
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה דּוֹבְבוֹת שְׂפָתָיו כָּעֵת?

הָאוֹטוֹבּוּס לָעֲבוֹדָה מַגִּיעַ רַק בִּשְׁמוֹנֶה וָחֵצִי
בָּהִיתִי בַּתִּקְרָה
חָשַׁבְתִּי עָלַיִךְ
הִקְשַׁבְתִּי לַצִּפֳּרִים

לֹא הָיָה לִי דָּבָר לַעֲשׂוֹת

דעה ישרה

 

אַחֲרֵי שֶׁאֱלֹהִים מֵת
הַמַּאֲמִינִים הִתְגּוֹדְדוּ בַּחוּץ
אֶחָד רָצָה לְשַׁפֵּץ אֶת הַדִּירָה
אַחֵר רָצָה אֶת הָאָרוֹן
שְׁנֵי יְלָדִים
רָצוּ לִפְתֹּחַ שָׁם פָלָאפֶל
וְזָקֵן אֶחָד שֶׁהִכִּיר אוֹתוֹ אָמַר
חֲבָל
כְּבָר הִתְרַגַּלְנוּ
תִּרְאוּ אֵיךְ הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד יָפֶה
עִם הַמַּפָּה וְהַפְּרָחִים
תַּשְׁאִירוּ אֶת זֶה כָּכָה
אַל תִּגְעוּ בְּשׁוּם דָּבָר

ביום ראשון אחד

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד אָדָם קָם בַּבֹּקֶר וּמִתְגָרֵד
הוּא שׁוֹכֵר עִם עוֹד שִׁבְעָה חֲבֵרִים דִּירָה בִּשְׁכוּנָה ג'
בְּעִיר עִם שֵׁם מוּזָר.
הוּא לֹא מַכִּיר דָּבָר בָּעִיר.
הָעִיר לֹא מַכִּירָה בּוֹ.
לִפְנֵי שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים בָּרַח לָאָרֶץ הַזֹּאת
(כְּאִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת)
נָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס
לִפְעָמִים הוּא הָמוּם רַק מִזֶּה שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד אָדָם רוֹצֶה קָפֶה לִפְתֹּחַ אֶת הַשָּׁבוּעַ.
הוּא הוֹלֵךְ לְקַנְיוֹן שֶׁהוּא מַכִּיר בָּעִיר הַזָּרָה,
אֲבָל הַמְּאַבְטֵחַ לֹא נוֹתֵן לוֹ לְהִכָּנֵס.
הוּא מְנִיד בְּרֹאשׁוֹ
הוּא מַצְלִיב זְרוֹעוֹת
הוּא דּוֹחֵף אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ מִלִּים לֹא בְּרוּרוֹת
בְּקוֹל מְשׂוּפָם.

אָדָם הוֹלֵךְ מִשָּׁם.
לְיַד הַקַּנְיוֹן יֵשׁ תַּחֲנַת אוֹטוֹבּוּסִים.
אַף אֶחָד לֹא מַגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵרְצוֹנוֹ
לֹא לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּסִים הַזֹּאת
לֹא בְּיוֹם רִאשׁוֹן.
אֲבָל הוּא רוֹצֶה קָפֶה וְאֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם אַחֵר.

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּאַבְטֵחַ בַּכְּנִיסָה לֹא יָשִׂים לֵב אֵלָיו.
הוּא לֹא שָׂם לֵב לְאַף אֶחָד.

בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּסִים יֵשׁ הֲמוֹן חַיָּלִים
כֻּלָּם בַּדֶּרֶךְ לְמָקוֹם אַחֵר.
הוּא עוֹמֵד לְיָדַם בַּתּוֹר וּמַחֲזִיק אֶת הַמַּטְבֵּעַ חָזָק בַּיָּד
כְּשֶׁמַּגִּיעַ תּוֹרוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ קָפֶה וּמַזְמִין
אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת
הוּא מְקַבֵּל כּוֹס חַד פַּעֲמִית עִם קָפֶה
וּמְחַפֵּשׂ מְקוֹם שָׁקֵט לִשְׁתּוֹת אוֹתָהּ בַּנַּחַת.

פִּתְאוֹם צְרָחָה
פִּתְאוֹם מִישֶׁהוּ צוֹעֵק
אִשָּׁה כְּבוּדָה רָצָה עִם יָדַיִם עַל הָרֹאשׁ
חַיָּלִים רָצִים בַּכִּוּוּן הַזֶּה וּבַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ
הוּא שׁוֹמֵעַ יְרִיּוֹת וְרוֹצֶה לָרוּץ לִחְיוֹת אֵיפְשֶׁהוּ
אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיפֹה חַיִּים בַּמָּקוֹם הַזֶּה

הָרַגְלַיִם מִתְבַּלְבְּלוֹת בּוֹ כְּמוֹ מִלִּים

הוּא רָץ לְכִוּוּן אֶחָד וּמִישֶׁהוּ יוֹרֶה בּוֹ בָּרַגְלַיִם
לֹא לִירוֹת, הוּא רוֹצֶה לִצְעֹק, אֲבָל
הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹמְרִים
הוּא שׁוֹכֵב עַל הָרִצְפָּה
מְקַוֶּה שֶׁכָּל הַחַיִּים הָאֵלֶּה הֵם טָעוּת
כְּמוֹ לַעֲלוֹת עַל הָאוֹטוֹבּוּס הַלֹּא נָכוֹן
וּמִישֶׁהוּ אַחְרַאי יָבִין אֶת זֶה תֵּכֶף
יַעֲצֹר הַכֹּל
וְיִתֵּן לוֹ לָרֶדֶת.

אֲבָל
אִישׁ אֶחָד (מְפוּחָד) אוֹמֵר 'הוּא הַמְּחַבֵּל' וְיוֹרֵק עָלָיו
מִישֶׁהוּ (אָב לִשְׁנַיִים עִם בִּיעוּתֵי לַיְלָה) בּוֹעֵט בּוֹ בַּצְּלָעוֹת
הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָה (אֵם שַׁכּוּלָה) דּוֹקֶרֶת אוֹתוֹ בְּמִטְרִיָּה
אָדָם אַחֵר (דַּוְקָא חַבְרוּתִי, כָּךְ אוֹמְרִים) מֵרִים סַפְסָל
וְדוֹפֵק לוֹ בָּרֹאשׁ
הוּא נִסְחָף נִשְּׁבַּר נִבְעַט נִבְעַת מְפוּחָד דּוֹעֵך
הָחַשֵׁכָה יוֹרֶדֶת עַל פָּנָיו כְּמוֹ גֶּשֶׁם.

רֶגַע לִפְנֵי הוּא נִזְכַּר אֵיךְ
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ הַזֹּאת מִישֶׁהוּ אָמַר לוֹ
שֶׁזּוֹ הָאֶרֶץ הַמֻּבְטַחַת
שֶׁהַיְּהוּדִים הֵם רַחְמָנִים

בָּאֲפֵלָה הַגּוֹבֶרֶת
אִם הָיָה יָכוֹל עוֹד לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ
בְּוַדַּאי הָיָה צוֹחֵק.

מה בצע בדמי (שיר בוקר)

הַאִם עָלֵינוּ לִהְיוֹת מִי שֶׁתָּמִיד רָצִינוּ לִהְיוֹת, כּוֹנְסִים
מֵאֲחוֹרֵי וִילוֹנוֹת, מִתְפָּאֲרִים כָּךְ – וּבְהֶכְרַח! – כְּמוֹ הָיִינוּ צִפֳּרִים?
כָּל הַבֹּקֶר הָיוּ צִיּוּצִים מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן. הַיָּד מְגַשֶּׁשֶׁת דְּבַר מָה
בָּעֲלָטָה – רְאֵה: זֶה טַבָּק, זֶה נְיָר גִּלְגּוּל, זֶה הֶחָזֶה
הָאֱנוֹשִׁי הַמִּּתְכַּוֶוץ שִׁעוּל חָלוּל, זוֹ הַנְּשִׁימָה הַמְּעֻרְפֶּלֶת
עַד כְּדֵי כְּאֵב שֶׁאוֹסֶפֶת אִתָּהּ כָּךְ אֶת הֶעָשָׁן,
הַאִם זֶה הַמָּוֶת בּוֹ אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים
כְּמוֹ הָיִינוּ יְלָדִים בַּגַּן? מָה מוּבָן יֵשׁ לְכָל זֶה. אֱמֹר לִי.
הַאִם יֵשׁ לְזֶה מוּבָן–

וְהָרֵי הַזְּרִיחָה מַצִּיתָה אֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים וְהַכְּפָרִים, אֲנָשִׁים
הוֹלְכִים כֹּה וְכֹה וְהוֹלְכִי הַבָּטֵל מְמַהֲרִים. בֹּקֶר בָּרְחוֹבוֹת
הַנִּפְרָשִׂים כְּמוֹ זְנָבוֹת טָוַסִים וַאֲנָשִׁים רוֹכְנִים בַּגּוּפִיּוֹת
מֵחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים וּמוֹשְׁכִים בַּתְּרִיסִים, הָאוֹר עוֹלֶה בְּסָלוֹן
צָהֹב וַחֲמַקְמַק וּמַחְלִיק פִּנּוֹת, וִילָדִים פּוֹתְחִים דֶּלֶת
לְבֵית הַסֵּפֶר וּבָאוֹר הָרָפֶה הוֹפְכִים בָּתִּים בּוּרְגָנִיים
לִהְיוֹת אַרְמוֹנוֹת–

– – רַק הַיָּד הַמְּבַקֶּשֶׁת מְנוּחָה מַמְשִׁיכָה לְפַשְׁפֵּשׁ, לְחַטֵּט, לִדְלוֹת
כְּאֵבִים מוּגְלַדִים וּרְגָעִים יְשָׁנִים וְלֶאֱסֹף אֶת הֶעָבָר וְאֶת הֶעָתִיד
אֶל תּוֹךְ הַהֹוֶה, וּבְתוֹךְ כָּל כָּךְ צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת וַעֲצִיצִים
וַעֲנָפִים פּוֹרְשִׂים פֹּאָרוֹת, אַתָּה נִתְקַל בְּכָל זֶה וְאוֹמֵר חָדַל,
עֲצֹר אֵשׁ, הָנַח לִמְקוֹשֵׁש הַמַּתָּכוֹת לָבוֹא עַד כָּאן וּלְבַקֵּשׁ
וְלִשְׁאֹל אֶת כֻּלָּם הָלוֹךְ וְשׁוּב וְלִתְהוֹת עַל הַקַּנְקַן וְלִתְהוֹת וְלִתְהוֹת,
מָה רָצִינוּ לִהְיוֹת. מַדּוּעַ רָצִינוּ לִהְיוֹת.