האקדמיה בראי הספרות העולמית (1 נ"ז)

כי כן, עשיתי כמה כאלה לכבוד תקופת המבחנים והנה אני מרכז את הכל.
——

"הַתוֹאִיל לְהַגִּיד לִי, בְּבַקָּשָׁה, מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל לִכְתֹּב אֶת הַמַּאֲמָר?" שָׁאֲלָה אֶלִיס.
"זֶה תָּלוּי בְּמִדָּה רַבָּה מָה אַתְּ רוֹצָה לִטְעֹן" – אָמַר הֶחָתוּל.
"לֹא אִכְפַּת לִי כָּל כָּךְ מָה – " אָמְרָה אֶלִיס,
"אִם כָּךְ, לֹא מְשַׁנֶּה מָה תַּעֲשִׂי." אָמַר הֶחָתוּל.
" – בִּתְּנַאי שֶׁאֹמַר מַשֶּׁהוּ" הוֹסִיפָה אֶלִיס כְּהֶסְבֵּר.
"בָּטוּחַ שֶׁתֹּאמְרִי," אָמַר הֶחָתוּל, "זֶה מָה שֶׁכָּל כָּךְ יָפֶה בְּמַדָּעֵי הָרוּחַ"

1532135_10202306434416371_1929108952_n

————

"כְּשֶׁאַתָּה קָם בַּבֹּקֶר, פּוּ "אָמַר חֲזַרְזִיר לְבַסּוֹף, "מָה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ?"
"כַּמָּה קָפֶה אֲנִי הוֹלֵךְ לִשְׁתּוֹת הַיּוֹם?" אָמַר פּוּ, "וּמָה אַתָּה אוֹמֵר, חֲזַרְזִיר?"
"אֲנִי אוֹמֵר, אֵיךְ לַעֲזָאזֵל אֲנִי אָמוּר לִלְמֹד עַכְשָׁו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לְמִבְחָן בְּתוֹלְדוֹת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית?"
פּוּ הִנְהֵן בְּכֹבֶד רֹאשׁ.
"זֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר" הוּא אָמַר.

156196_10202312008955731_366471146_n

—————

"בְּהַצְלָחָה עִם זֶה", אָמַר בִּילְבּוֹ וּבֶאֱמֶת הִתְכַּוֵּן לְכָךְ. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְהַדֶּשֶׁא הָיָה יָרֹק מְאֹד. אַךְ גַּנְדַּלְף הִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִתַּחַת לִגְבִינָיו הָעַבוֹתִים, שֶׁבָּלְטוּ מֵעֵבֶר לְשּׁוּלֵי כּוֹבָעוֹ וְהוֹכִיחוּ כִּי זֶה עַתָּה יָצָא מְקִבְרוֹ שֶׁבְּמַרְתְּפֵי הַסִּפְרִיָּה.

"מָה כַּוָּנָתְךָ?" שָׁאַל, "הַאִם אַתָּה מְאַחֵל לִי שֶׁאַצְלִיחַ? אוֹ מִתְכַּוֵּן שֶׁקַּיֶּמֶת הַצְלָחָה בְּעוֹלָם, בֵּין שֶׁאַסְכִּים לְכָךְ אוֹ לֹא? אוֹ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְאַחֵל לִי שֶׁאַצְלִיחַ בְּזֶה וְאֶכָּשֵׁל בְּכָל הַשְּׁאָר, אוֹ אוּלַי כַּוָּנָתְךָ לְהַגִּיד שֶׁאַצְלִיחַ רַק אִם יִהְיֶה לִי דָּבָר מְסֻיָּם, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה?"

"כֻּלָּם יַחַד", אָמַר בִּילְבּוֹ, "וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁתָּבוֹא לִשְׁתּוֹת אִתִּי בִּירָה לְכְשֶׁיִּמָאֵס לְךָ".

"יָפֶה מְאֹד!" אָמַר גַּנְדָּלְף. "אֵין לִי זְמַן לִשְׁתּוֹת בִּירָה. אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ שֶׁיִּלְמַד אִתִּי לְמִבְחָן בְּתוֹלְדוֹת הַמַּחְשָׁבָה הַפּוֹלִיטִית, וְקָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא".

"אָמְנָם כֵּן – וְעוֹד בַּסְּבִיבָה הַזֹּאת! אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין לָנוּ עִנְיָן בְּמִבְחָנִים. דָּבָר לֹא נָעִים! בִּגְלָלָם אֲנָשִׁים שׁוֹכְחִים אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב! אֵינֶנִּי מֵבִין מָה מוֹצְאִים בָּהֶם הַבְּרִיּוֹת" אָמַר מַר בָּגִינְס שֶׁלָּנוּ, תָּקַע אֶת אֲגוּדָלוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַכְּתֵפִיָּה וְהִפְרִיחַ עוֹד טַבַּעַת עָשָׁן, גְּדוֹלָה מֵהָרִאשׁוֹנָה.

[מתוך: ההוביט, לשם ובחזרה, או סיפור ההרפתקאה של בילבו באגינס במסעו אל התואר הראשון]

1560715_10202331234116348_2108470663_n

——————-

הָיִיתִי בּוֹדֵד יוֹתֵר מִמַּלָּח שֶׁסְּפִינָתוֹ נִטְרְפָה וְהוּא שָׁט עַל גַּבֵּי רַפְסוֹדָה בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס, לָכֵן תּוּכְלוּ לַשָּׁווֹת בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת תִּמְהוֹנִי, כַּאֲשֶׁר עִם עֲלוֹת הַיּוֹם הֵעִיר אוֹתִי קוֹל קָטָן וּמְשׁוּנֶּה, וְאָמַר:
"בְּבַקָּשָׁה, כְּתוֹב לִי מַאֲמָר אֲקָדֵמִי!"
"הה?"
"כְּתוֹב לִי מַאֲמָר אֲקָדֵמִי!"
קָפַצְתִּי עַל רַגְלַי כְּאִילּוּ בָּרָק הִכָּה אוֹתִי. מִצְמַצְתִּי בְּחָזְקָהּ בְּעֵינַי, אִימַּצְתִּי אֶת מַבָּטִי, וְרָאִיתִי אִישׁ קָטָן, מוּזָר לְמַרְאֶה, עוֹמֵד מוּלִי וּבוֹחֵן אוֹתִי בִּרְצִינוּת גְּדוֹלָה.

הִבַּטְתִּי בַּהוֹפָעָה הַפִּתְאוֹמִית הַזֹּאת, כְּשֶׁעֵינַי כִּמְעַט יוֹצְאוֹת מְחוֹרֵיהֶן בְּהִשְׁתָאוּת. זִכְרוּ, הִתְרַסַּקְתִּי בְּאָקָדֶמְיָה, אַלְפֵי מִילִין מִכָּל מָקוֹם שָׁפוּי, וּבְכָל זֹאת, לֹא הָיָה בּוֹ דָּבָר שֶׁיָּעִיד עָלָיו שֶׁהָלַךְ לְאִיבּוּד בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר, הַרְחֵק מִיִּישּׁוּב בְּנֵי אָדָם.
כְּשֶׁלְּבַסּוֹף אָזַרְתִּי בִּי דַּי כּוֹחַ לְדַבֵּר, אָמַרְתִּי לוֹ:
"אֲבָל… מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה?"
בִּתְשׁוּבָה הוּא חָזַר עַל דְּבָרַיו לְאַט, כְּאִילּוּ הַנּוֹשֵׂא הוּא בַּעַל חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה וַאֲנִי אֵינֶנִּי מֵבִין דָּבָר:
"בְּבַקָּשָׁה, כְּתוֹב לִי מַאֲמָר…"

כַּאֲשֶׁר הַהַפְתָּעָה הִיא כֹּה מוּחְלֶטֶת, אֲנַחְנוּ נוֹטִים לְצַיֵּית. מוּפְרָך כְּכָל שֶׁזֶּה נִרְאֶה לִי, אַלְפֵי פַּרְסָה מִיִּישּׁוּב אֱנוֹשִׁי, הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי פִּיסַּת נְיָיר וְעֵט נוֹבֵעַ. אֲבָל אָז נִזְכַּרְתִּי שֶׁכָּל חַיַּי רַק קָרָאתִי סְפָרִים וְשַׁרְתִּי שִׁירִים וְרָאִיתִי סִרְטוֹנֵים שֶׁל נִיצָּה וְלֶחֶם, אָז אָמַרְתִּי לַבָּחוּר הַקָּטָן (קְצָת בִּטְרוּנְיָה) שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִכְתּוֹב מַאֲמָר.
הוּא עָנָה:
"לֹא חָשׁוּב. כְּתוֹב לִי מַאֲמָר."
בְּרַם אָנוֹכִי מֵעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי מַאֲמָר, לָכֵן צִיטַּטְתִּי עֲבוּרוֹ אֶחָד מֵהַסִּיפּוּרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בַּעַל פֶּה. זֶה הָיָה סִיפּוּר יָפֶה מְאוֹד מֵרְחוֹב סוּמְסוּם. מָה רַבָּה הָיְיתָה תַּדְהֵמָתִי כַּאֲשֶׁר אָמַר: "לֹא, לֹא! אַל תְּדַבֵּר עַל אָרִיק. נָחוּץ שֶׁיִּהְיֶה מַאֲמָר. כְּתֹב לִי מַאֲמָר."
אֲזַי, כָּתַבְתִּי מַאֲמָר.

הוּא הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בִּקְפִידָה, וְאָמַר:
"לֹא. הַמַּאֲמָר הַזֶּה מְשַׁעֲשֵׁעַ מִדֵּי. כְּתֹב אַחֵר."
כָּתַבְתִּי מַאֲמָר נוֹסָף.
הַפְּרוֹפֶסוֹר הַקָּטָן חִיֵּיךְ וְאָמַר לִי בְּסַלְחָנוּת:
"אַתָּה רוֹאֶה בְּעַצְמְךָ", הוּא אָמַר, " זֶה אֵינוֹ מַאֲמָר כְּלָל. זֶהוּ סִיפּוּר. הוּא מְעַנְיֵין וּמַפְתִּיעַ."

לְאַחַר זֹאת פָּגָה סַבְלָנוּתִי, וְהָיָה עָלַי לָשׁוּב בִּדְחִיפוּת לַפֶּרֶק הֶחָדָשׁ שֶׁל פֶמֶלִי גָאי. כָּתַבְתִּי מִן עֶרֶב רַב שֶׁל מִילִּים מַשְׁמִימוֹת, וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ: "זוֹ קוּפְסָה. זֶה מְשַׁעְמֵם וּמְיַיבֵּשׁ וְחָסֵר כָּל בָּרָק. בְּתוֹךְ זֶה אַתָּה חוֹשֵׁב."
לְהַפְתָּעָתִי אוֹרוֹ פָּנָיו שֶׁל שׁוֹפְטִי הַצָּעִיר:
"זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁרָצִיתִי! אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתּוּכַל לְהַכְנִיס עוֹד כַּמָּה מַאֲמָרִים לַבִּיבְּלִיוֹגְרַפְיָה שֶׁלְּךָ?"

1002660_10202542407075540_1747401886_n