מנוחה נכונה – ניתוח

יונתן, גיבור הסיפור [הערת אגב: לא בהכרח. יתכן לא פחות שגיבור הסיפור הוא עזריה], מגיע למסקנה שנמאס לו מהכל, שהוא חייב לנסוע, שאין לו סיבה להשאר כאן, במקום הזה (קיבוץ גרנות) בדווקא. דמויות נוספות שמופיעות תוך כדי: אשתו, רימונה, חיה במצב נפשי עדין, בין שלווה-אפאטיות-אולי מחלת נפש. אביו, יולק, הוא ממקימי הקיבוץ, שר לשעבר בממשלה וידיד טוב של לוי אשכול. אימו, חיה, שחיה במעין טירוף. בין לבין מופיע זר בשערי הקיבוץ. עזריה, שהוא מאופיין במעין דמות יהודית גלותית: הוא נחפז מאוד למצוא חן בעין הכל, שיהיה הוא משפיע וכולם מעריצים ומעריצות אותו. אפילו את עבודת המכונאות הוא עושה ע"י השכל, בזמן שיונתן עושה את המלאכה עצמה. הוא מנגן בגיטרה ומחזיק מעצמו מומחה לפילוסופיה ובפרט לכתבי ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי שנוּדָה. עד כאן פתיחת הסיפור.קרא/י עוד «

מודעות פרסומת

מיכאל שלי – ניתוח

"אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו. אני כותבת מפני שבהיותי ילדה היה בי הרבה כח לאהוב ועכשיו כוחי לאהוב הולך למות. אינני רוצה למות."

מה יש בספר הזה, שזכה להִתַּרגם לעשרים ושלש שפות ולהמכר ביותר מ130,000 עותקים בישראל לבדה, שלא לדבר על הכסף שהוצאת כתר עושה ממנו עם כל אלפי ההוצאות המחודשות שלו (והפעם – בפורמט גדול! והפעם – עם אחרית דבר של עמוס עוז! והפעם – שום-דבר-מיוחד-אבל-זה-מה-שחדש) וכל הפטפוטים בתקשורת על עד כמה הספר הזה גדול וחשוב?
בעקרון – כלום. יש כאן ארבע דמויות מרכזיות (חליל ועזיז הן דמות אחת, לעני"ד), ועוד כמה עשרות (אני מעריך באזור החמש עשרה) דמויות משניות שמבליחות ונעלמות, מתות ומשתגעות. אחיה של הגיבורה נכנס להופעה קצרה מאוד מאוד ונעלם, כשכל שאר ההופעות שלו הם רק אזכורים מנצנצים בחלל הספר. מערכת היחסים בין ארבעת הדמויות המרכזיות היא מאוד לא יציבה: חנה גונן, המספרת, נשואה למיכאל גונן, שעוסק במורפוגיאולוגיה. בנה, יאיר, נולד בסביבות חצי הספר. חליל ועזיז לא מופיעים הרבה, אבל הם, לכאורה, תכלית כיסופיה של הגיבורה, וע"כ אני נותן להם דמות מרכזית למרות שאביה של הגיבורה מופיע יותר מהם, כמו גם יורם, סטודנט דתי וצעיר שמהווה גרסה קונקרטית לכיסופים אל חליל ועזיז – משהו בגבול המציאות, שניתן להשגה.

קרא/י עוד «