קוגיטו

בַּשְּׁכוּנָה שֶׁל מַר דֶּקַארְט
יְלָדִים מְשַׂחֲקִים בְּתוֹפֶסֶת עַד
אֲרוּחַת הָעֶרֶב.

מַאדַאם בְּרוֹסוֹאַר מְכִינָה אֲרוּחַת עֶרֶב.
בַּגֶטִים טְרִיִּים וּבֵיצִים בְּחֶמְאָה נוֹדְפִים
בַּשְּׁכוּנָה שֶׁל מַר דֶּקַארְט.

יֵשׁ לָהּ אַרְבָּעָה בָּנִים עִם נַזֶּלֶת,
יֵשׁ לָהּ בַּת קְטַנָּה,
יֵשׁ לָהּ חָתוּל שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לָצוּד,
וְחִבּוּק שֶׁאֶפְשָׁר לָלֶכֶת בְּתוֹכוֹ לְאִבּוּד.

וּכְשֶׁמַּר בְּרוֹסוֹאַר חוֹזֵר מֵהַשּׁוּק הוּא שָׁר
כְּמוֹ זַמָּר, שַׁאנְסוֹנִים מִכָּל הָעִיר נִשָּׂאִים
כְּמוֹ רוּחוֹת מַסָּע מִן הַיָּם
בַּשְּׁכוּנָה
שֶׁל מַר דֶּקַארְט.

וְכָל הַשְּׁכוּנָה יוֹדַעַת שֶׁאין טָעַם לִשְׁאֹל
שְׁאֵלוֹת אֶת מַּר בְּרוֹסוֹאַר. הוּא לֹא
רַוָּק מְשֻׁעְמָם וּמְמֻרְמָר,
הוּא לֹא מַטִּיל סָפֵק
בְּכָל דָּבָר.

בִּכְלָל,
הוּא לֹא חָכָם.

הוּא לֹא חוֹשֵׁב. הוּא לֹא מַשְׁמָע.
הוּא סְתָם,
קַיָּם.

אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְנַגֵּן לְאִשְׁתּוֹ
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִמְחֹא כַּף,
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא יַיִן
וְלִרְקֹד.

וְאֶפְשָׁר לִרְאוֹת
שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ
מְאֹד.